בעשור האחרון הפכה התחרות בין קופות החולים למוטיב מרכזי בעולם הבריאות והולידה מונח רפואי כלכלי חדש, קניבליזם רפואי.
אופייה של התחרות הפך אגרסיבי יותר ויותר משנה לשנה וקופות החולים נאבקות ביתר שאת בינן לבין עצמן על הגדלת שוק הלקוחות.
תחרות בהקשר הכלכלי בדרך כלל מיטיבה עם הלקוח, אלא שלעיתים היא עלולה לחולל את ההיפך.
האם התחרות בעולם הבריאות הישראלי, מיטיבה או שמה מזיקה לאזרחי ישראל? ספויילר, המלחמה היא על חשבוננו.
ארבע הקופות שלנו
בכדי להבין את התחרות ואת השלכותיה, נכיר תחילה את השוק. בישראל, פועלות כיום ארבע קופות רפואיות שמהוות זרוע ביצועית קדמית של שירותי הבריאות בישראל.
הקופה הגדולה בפער, היא קופת החולים הכללית ששורשיה נטועים עמוק ביסודות המדינה.
הכללית מחזיקה בנתח שוק עצום של 52.2% מכלל המבוטחים בישראל. אחריה ניצבת קופת חולים מכבי עם נתח שוק של קצת יותר מ-25%. מאוחדת שלישית עם 14% ואחרונה, קופת חולים לאומית עם 8.5%.
יחסי הכוחות אומנם ברורים, אך השחקניות השונות מסרבות לקפוא על שמריהן. שתי הקופות הגדולות כללית ומכבי, פועלות תחת פריסה ארצית נרחבת במיוחד ומעניקות שירות פרונטאלי כמעט בכל יישוב בארץ.
זהו אלמנט חשוב בבואנו להכריע על זהות הקופה שלנו, חשוב לא פחות מהמחיר שנשלם מידי חודש. אחרי הכל ולפני, אנחנו רוצים כתובת רפואית מאוישת ומאובזרת שתקבל אותנו שהילד מפתח חום.
ברקע התחרות, יש להדגיש כי ארגוני בריאות אינם זהים לארגונים עסקיים טהורים השואפים לשרת פלח שוק ספציפי המניב רווחים גבוהים.
לקופות יש למשל מחויבות אתית ומוסרית (והם אף מוגבלים על פי החוק) לסרב לקבל חולים אשר שייכים לפלחי שוק פחות מניבים. נושא זה וכשלי שוק נוספים מקשים על מערכת הבריאות בהתנהלות שיווקית.
חוסר אמון בין הקופות
בבסיס התחרות, שורר חוסר אמון משווע בין הקופות. חוסר האמון מעלים כמעט לגמרי שיח ביניהן שיכול היה לרסן את התחרות ולהביא לשירות טוב יותר עבור האזרח.
חוסר אמון זה, לא רק שיוצר מצב של חטוף כפי יכולתך (במקרה הזה לקוחות) אלא גם מייצר תשתיות כפולות ומיותרות שאינן מספקות את השירות הנדרש. ננסה להמחיש נקודה זו סביב המציאות הרפואית באילת ויישובי הערבה.
מדובר באזור מרוחק וקטן בגודלו שממילא סובל מהיעדר תשתיות רפואיות מתקדמות. קופה המבקשת להיכנס לאזור ולצרף אליה מבוטחים, מבינה שמדובר בהשקעה שלא תחזיר את עצמה.
בשל אופי התחרות והיעדר אמון ושיח, תוותר הקופה החדשה על שימוש בתשתיות הקיימות של קופה שכבר פועלת בעיר שנים רבות.
התוצאה: תושבים שיעברו בשל פיתויים כלכליים, יקבלו שירות דל אמצעי במקרה הטוב. הדבר קורה בעיקר בפריפריה.
במקרים נוספים, ירכשו הקופות החדשות, שירותי חוץ עבור מבוטחיהם, מה שיפגע באיכות השירות הרפואי-מקצועי שהמבוטחים יקבלו.
על מה התחרות?
התחרות היא כמובן על הגדלת מספר המבוטחים והמטרה, במקרה זה, מקדשת את האמצעים.
קופות החולים משקיעות מאות מיליוני ₪ מידי שנה בשיווק ומפעילות לחצים שונים על לקוחות לעבור מקופה X אליהן.
לעיתים זה נעשה באמצעות הוזלת מחירים, לעיתים בשיווק אגרסיבי בשיטת D2D ולעיתים בעידוד לקוחות להעביר את קרוביהם אפילו מבלי שיעברו בעצמם, תוך מתן הטבות.
זהו רק פן אחד של התחרות, כי בדרך לשם מתחוללים קרבות מתישים במיוחד, אלו הן הקרבות על אנשי הרפואה.
בקופות מאמינים ובצדק שרופאים טובים, ימשכו לקוחות, אלא שבמציאות הרפואית בישראל, תוספת בצד אחד, אומרת ירידה בצד השני.
בכדי להבין את ההשלכות של המאבק על רופאים, צריך להכיר בכך ששוק הרפואה בישראל לא מייצר בכל שנה את המספרים הנדרשים.
עתודת הרפואה בישראל הולכת ומדללת והדבר ניכר בעיקר בפריפריה שם איכות שירותי הבריאות נמוכה ממילא.
350 אלף ברוטו לחודש לרופא בסכנין!
בכדי להבין את עוצמתה של התחרות בין הקופות על ליבם של המבוטחים, נציג מקרה שהוא אמנם חריג בעוצמתו, אך לא מקרי.
הכירו את ד”ר סובחי שאהין מסכנין. קופת חולים כללית החליטה שסביבו היא תוכל לבסס את תהליך השיווק שלה בעיר.
סובחי הוגדר כטאלנט בעיני הכללית, רופא בעל שם שביכולתו למשוך אלפי לקוחות מהקופה בה הוא נמצא, על כן, החליטו בכללית לשלם לו 350 אלף ₪ ברוטו לחודש, שתבטיח את מעברו אליה מהקופה המאוחדת.
בכללית החליטו שהם רוצים לנצח בסכנין והשקיעו לא רק בשכר מפליג עבור העסקתו של שאהין, אלא גם בהעסקת רעייתו כאחות ובהבטחה להעסיק את שני בניו לכשיסיימו את לימודי הרפואה שלהם.
שמעתם נכון, חבילת טרייד שבנרטיב שלה, מזכירה את מאבקה של ברצלונה מול ריאל מדריד, במירוץ להחתמתו של כוכב הכדורגל ניימאר.
רק נזכיר שבמקרה של ד”ר שאהין מדובר בכספי ציבור. זאת רק דוגמא אחת, אבל רופאי קופת חולים כללית מעטרים מידי שנה את ראש טבלת השכר במשק עם מספרים שלאדם ממוצע קשה אפילו לספור.
לא מדובר רק במעבר של רופאים בודדים בין הקופות, אלא במלחמה המתחוללת גם בקרב בתי החולים של הקופות.
המקרה הכאוב ביותר שהחל על רקע ויכוח רפואי בין ההנהלה לצוות הרופאים של המרפאה ההמטו-אונקולוגית ילדים בהדסה בו עזבו תשעת הרופאים את מטופליהם הצעירים, חרוט היטב במוחנו. עדויות הילדים הבוכים, לא הותירו עין אחת יבשה.
אם שם היה ניתן להשליך את מעברם של הרופאים סביב ויכוח רפואי גרידא, הנה לכם מקרה מובהק של תחרות חזירית שהולידה קניבליזם ממשי של חטיפת רופאים והעברתם מבית חולים אחד לאחר.
המקרה המדובר התרחש עם פתיחתו של בית החולים אסותא באשדוד. בית החולים השייך לקופת חולים מכבי, השקיע מאות מיליוני ש”ח בגיוס 250 רופאים ו-400 אחיות.
בכירי המערכת הרפואית הגדירו את תהליך מעבר הרופאים לאסותא ככאוס של ממש, על גבול השחיתות.
הדבר פגע באופן ישיר ברמת הרפואה בצפון שם הרגישו היטב המטופלים כיצד נחטפו ממרפאותיהם מיטב הרופאים.
על פי ההערכות, משקיעות הקופות כחצי מיליארד ₪ מידי שנה בתוספות שכר מופלגות המיועדות למימון העברת רופאים מצטיינים מקופה אחת לאחרת ועוד כחצי מיליארד בשיווק ובתוספות שכר לרופאים שכבר עברו.
מיליארד ₪ שיכלו ללכת ישירות למימון תרופות לקשישים, לפתיחת מוקדים לרפואת חירום בפריפריה, להקמת מכוני דיאליזה בצפון ובדרום, לקיצור תורים לרפואה יועצת, למימון שירותי רפואה מתקדמים או חס ושלום לצורך מציאת חיסון לקורונה.
במקום זאת, הולכים המיליארדים לתחרות בין הקופות.
התוצאה – פגיעה במבוטחים
נקדים ונאמר כי התחרות היא על חשבוננו.
את מירוץ החימוש של הקופות מממנים אזרחי ישראל באמצעות תשלום מס הבריאות והוראת הקבע החודשית שכולנו משלמים לקופה אליה אנחנו משתייכים.
מאחר ושוק הבריאות אינו מתנהג כשוק כלכלי אותנטי, הרי שהתחרות כפי שהיא מתקיימת כיום, פוגעת באופן ישיר במבוטחים.
הלקוח הישראלי אינו מתפשר על איכות השירות ולא אחת מכניס את ידו עמוק לכיס בכדי לממן באמצעות תשלום נוסף, ביטוח בריאות פרטי. מדובר בתשלום של מאות ₪ מידי חודש.
התחרות היא דבר מבורך ומתבקש במשק חופשי, אבל במקרה של מערכת הבריאות היא חייבת להתנהל תחת בקרתו של הגוף האמון על בריאות הציבור – משרד הבריאות שבינתיים עוצם עיניים.
תחרות מבוקרת, הייתה חוסכת מאות מיליונים מידי שנה שהיו באופן טבעי מוסבים לטובת המבוטחים באופן ישיר. יותר תקציב לאזרחים ולא למלחמה.
שר הבריאות היוצא יעקב ליצמן אומנם התבטא יותר מפעם אחת כנגד התחרות, אבל דברים של ממש, הוא לא עשה.
לתשומת לבו של שר הבריאות הנכנס: ניתן להוסיף למערכת מאות מיליונים מידי שנה בלי אפילו לפנות למשרד האוצר. פשוט לייצר תחרות הוגנת.
עוד בנושא: שיקולים כלכליים בהחלטות רפואיות
