דיכאון החורף הוא אמנם תופעה ידועה בציבור, אך זהו רק הקצה של הפרעות במצב הרוח הקשורות לעונות השנה. עם תחילתו של האביב והתקרבותו של הקיץ אנחנו מספקים לכם הצצה לקשר המורכב והמרתק שבין עונות השנה למצב הרוח שלנו- לטוב ולרע.
הספרות העברית והעולמית מלאה בשירים שמתארים בהתרגשות את בוא האביב. כך למשל, ביאליק כתב בשירו ‘פעמי אביב’:
“עוד מעט והשתפכו בפרחים לבנים
גם-נעורי החדשים וחלומותי הישנים,
כי גם-בם נשבה רוח האביב”.
האם יכול להיות שמאחורי שינויי מצב הרוח של ביאליק, ושל רבים מאיתנו, עומדת למעשה תופעה רפואית? יש סיכוי טוב שכן.
קדחת אביב – אנחנו עדיין לא יודעים מספיק
קדחת אביב, תרגום חופשי מהמושג באנגלית Spring Fever, הוא מצב די חמקמק שבו אנו חווים שינויים חיוביים או שליליים במצב הרוח וברמת באנרגיה עם בוא האביב. למרות השם הרפואי וההזדהות של רבים עם התופעה, קדחת האביב עדיין לא עשתה את דרכה ללב הקונסנזוס המדעי ואף לא לעבר מקום מכובד על במת השיח.
סביר שחלק עיקרי מהעדר תשומת הלב שלו זוכה קדחת האביב נטוע בעובדה שהיא מצטיירת כאמור, כדבר חיובי בקרב הציבור. כלומר, למרות שקדחת האביב יכולה להביאה איתה גם תסמינים שליליים, העובדה שרבים מאיתנו חשים דווקא תחושת התרוממות עם תחילת האביב יכולה לטשטש אותה ברמת ההכרה הציבורית.
סיבה נוספת להעדר תשומת הלב המדעית לה זוכה קדחת האביב כשלעצמה היא אולי העובדה שכבר ניתן לסווג אותה היום תחת הפרעה פסיכיאטרית קיימת – הפרעה עונתית במצב הרוח.
הפרעות מצב רוח עונתיות מסוימות כבר קיבלו הכרה
הפרעה עונתית במצב הרוח, שמאפיינת במיוחד את החורף ואת הסתיו (אך יכולה גם להיות תקפה לאביב ולקיץ), כן מוגדרת כהפרעה פסיכיאטרית (Seasonal Affective Disorder – SAD) בספר האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM.
למרות שבעבר SAD הייתה ההפרעה עצמאית היא סווגה בשנים האחרונות כסוג של דיכאון, מה שצמצם במידה מסוימת את היכולת לאבחן אותה, במיוחד כשהתסמינים עבורה לא זהים לתסמיני דיכאון.
רבים מכם וודאי מכירים את הביטוי העממי לתופעה – דיכאון חורף, למרות שכאמור הגדרת ההפרעה לא מגבילה אותה רק לחורף וכפי שנראה בהמשך היא גם לא מוגבלת לתסמיני דיכאון קלאסיים.
נשים צעירות בסיכון מוגבר ל-SAD
על פי האיגוד האמריקני לפסיכיאטריה, הפרעת מצב רוח עונתית נפוצה פי 4 יותר בנשים מאשר בגברים והיא מופיעה בעיקר בין הגילאים 18 ל-30. לרוב, אפיזודה דכאונית של SAD אורכת כ-40% מהשנה ולצורך אבחונה יש להראות הסתמנות חוזרת של דיכאון בעונה מסוימת מספר שנים ברצף או לאורך מרבית החיים. הדיכאון שמאפיין SAD, במיוחד בחורף, מקושר עם עייפות, התארכות השינה, עלייה במשקל, כמיהה לפחמימות והפרעות תפקודיות אחרות.
על אף שההבנה שיש קשר בין החורף למצב הרוח שלנו הכתה שורשים בהבנה הציבורית, הערכות בינלאומיות מצביעות על העובדה שההפרעה עדיין נמצאת בתת-אבחון נרחב, כאשר כ-60% מהסובלים ממנה לא מקבלים טיפול.
למעשה, על פי הערכות בבריטניה כ-6% סובלים מהפרעות חוזרות במצבי רוח סביב עונות השנה, כאשר בין 6-35% מהם נדרשים לאשפוז בשלב מסוים של מחלתם. התמונה דומה בארה”ב ונתונים דומים על ישראל היה קשה למצוא.
מה יכול לגרום לשינויים עונתיים במצב הרוח?
כמו תופעות פסיכיאטריות רבות, גם את המקורות לשינויים עונתיים במצב הרוח אפשר לנסות למפות בשלושה מימדים: הביולוגי, הפסיכולוגי והסוציאלי.
במימד הביולוגי, סביר מאוד שיש קשר בין מספר שעות האור המועט ביממת חורף לבין השינויים השליליים במצב הרוח שלנו. וכך בדיוק ההפך – המעבר לשעון קיץ והגברת החשיפה לאור שמש עם תחילת האביב הוא זה שיכול להיות אחראי על השינוי החיובי במצב הרוח שמאפיין את ביאליק ורבים אחרים.
החוליה המקשרת בין אור השמש למצב הרוח שלנו היא ככל הנראה שיבוש בשעון הביולוגי שלנו, הדורש חשיפה לאור שמש על מנת להתכייל.
טיפול באור יכול לשפר את דיכאון החורף
ההוכחה החזקה ביותר לתפקיד של מיעוט אור בהתפתחות דיכאון חורף היא העובדה הפשוטה שחשיפה מלאכותית לאור היא טיפול מצוין עבור אלו הסובלים מההפרעה. למעשה, האיגוד האמריקני לפסיכיאטריה ממליץ על טיפול של כ-20 דקות באור מייד עם ההשכמה. האור בו עושים שימוש בטיפול זה דומה לאור שמש, רק שמסננים ממנו את קרני ה-UV שמגבירות את הסיכון לסרטן עור. לרוב, ניתן להרגיש את השיפור במצב הרוח כבר כשבוע או שניים לאחר תחילת הטיפול.
חשוב להדגיש שבנוסף לטיפול באור, גם טיפול התנהגותי-קוגנטיבי (טיפול בשיחה) וגם תרופות נגד דיכאון, במיוחד ממשפחת ה-SSRI (כגון ציפרלקס) הם טיפולים מקובלים להפרעות מצב רוח עונתיות.
המון הסתמנויות – הפרעה אחת
למרות שמיעוט באור שמש ככל הנראה מהווה חלק מהגורמים לדיכאון חורף, אי אפשר לתלות את האשמה רק בשמש הביישנית. אחרת, לא היינו עדים להפרעה גם בקיץ וכאמור, באביב.
הפרעת מצב רוח שמופיעה בקיץ אמנם נכללת באותה הגדרה של הפרעת דיכאון המושפעת מעונות השנה, אך היא מתבטאת באופן די שונה מדיכאון החורף והיא נוטה להופיע עם מיעוט בתיאבון, ירידה במשקל, חוסר בשינה, עצבנות וחוסר מנוחה. כל אלה יכולים להקשות מאוד על אבחון נכון של המחלה, שהתקבעה כמחלת חורף שמאופיינת דווקא בעודף שינה, עלייה במשקל וכמיהה לפחמימות.
SAD – כשהסמנטיקה משפיעה על הקליניקה…
מעניין לראות שלמרות שהתסמינים בין דיכאון חורף לדיכאון קיץ ולקדחת אביב הם שונים כאמור, הם עדיין נכללים היום תחת אותה ההגדרה, הכוללת בעיקר תסמינים השייכים לדיכאון חורף.
עובדה זו מעידה יותר מכל אולי על חוסר השלמות של ההבנה של הקהילה הרפואית בנוגע לקשר בין עונות השנה למצבי הרוח שלנו ולחוסר הבשלות של מנגנון הסיווג הפסיכיאטרי, ה-DSM, עם קשת מצבים זו.
ייתכן שבשנים הקרובות נראה את הרחבת ההגדרה של שינויים עונתיים במצב הרוח, כך שדיכאון חורף, דיכאון קיץ וקדחת אביב יזכו להגדרות שונות, או שההגדרה של SAD תורחב ותיתן מענה גם להסתמנויות הטיפוסיות פחות של דיכאון הקיץ וקדחת האביב.
