חברות תרופות ומרכזים אקדמים ברחבי העולם נמצאים בימים אלו במרוץ נגד השעון למציאת חיסון לנגיף הקורונה.
חלק מהמחקרים כבר התקדמו לשלב הניסויים בבני-אדם והראו תוצאות מבטיחות, ומחקרים אחרים עושים שימוש בידע קודם על משפחת נגיפי הקורונה כדי להגיע לחיסון.
זהו מאמץ היסטורי וכלל עולמי, שהופך כל אבן כדי להגיע לחיסון, כולל האפשרות לשימוש בחיסונים הקיימים למחלות פוליו ושחפת כדי להתמודד עם הקורונה.
מציאת חיסון לנגיף הקורונה היא המפתח לחזרה לשגרת חיים נורמלית, ללא מסיכות וללא ריחוק חברתי. עם זאת, ההערכה העולמית היא שהחיסון המיוחל יהיה זמין לציבור רק בעוד לפחות שנה עד שנה וחצי.
המרוץ לחיסון ארוך, וגם לאחר מציאת “נוסחה” מתאימה, יש לקיים מספר שלבים של ניסויים קליני שיבדקו את השפעה החיסון על בני אדם בקבוצות גדולות.
החדשות הטובות הן שקיים מאמץ עולמי נרחב ויוצא דופן למציאת חיסון לקורונה, שעשוי לקצר את משך הזמן הצפוי.
החיסון והמשוכות בדרך אליו
חיסון הוא מעין קיצור דרך שאנחנו מאפשרים למערכת החיסונית.
ללא חיסון, הגוף מגייס את מערכת החיסון כדי להילחם בחיידקים או נגיפים שחודרים אל הגוף. מערכת החיסון מתמודדת עם הגורם המזיק ועושה שתי פעולות עיקריות: מייצרת נוגדנים ספציפיים שיילחמו בנגיף ומייצרת זיכרון חיסוני.
בפעם הבאה שהגוף יתמודד עם אותו פולש, תהליך ייצור הנוגדים וההתמודדות עם הנגיף יהיה מהיר הרבה יותר.
חיסון מגרה את מערכת החיסון לייצר נוגדנים ספציפיים לקורונה מבלי שהגוף חולה במחלה. זה נעשה על ידי הזרקת נגיף מוחלש או על-ידי הזרקה של חלקים מהנגיף.
הגוף לא חולה במחלה, אך הוא מתמודד עם החומר ומפתח זיכרון חיסוני שישמש אותו בחשיפה הבאה לנגיף.
השגת החיסון במעבדה הוא רק השלב הראשון ואחריו מתקיימים שלושה שלבים שונים של ניסויים, שכוללים בחינה של החיסון על קבוצות הולכות וגדלות של מתנדבים, לפני הפצתו לאוכלוסייה הכללית.
לרוב, החברות מפתחות חיסון במשך 5-1 שנים לפני עריכת ניסיים בבני-אדם ורק שיעור קטן מהחיסונים מקבלים אישור רגולטורי ומופצים לציבור.
פריצת הדרך: הצלחה לחברת MODERNA בניסוי ראשון בבני אדם
נכון להיום, יש רק חברה אחת שהצליחה לבצע שלב ניסוי ראשוני של חיסון אפשרי בבני אדם.
חברת MODERNA האמריקאית דיווחה בתאריך 18.5.2020 על הצלחה בניסוי בשמונה בני-אדם שחוסנו.
הנבדקים קיבלו שתי מנות חיסון ופיתחו בעקבותיהן נוגדנים לנגיף הקורונה, ברמה דומה ואף גבוהה מזו שיש בדמם של מי שכבר חלו באופן רגיל בקורונה.
הנוגדנים שפותחו בעקבות החיסון נבחנו במעבדה ונמצא שהם פעילים ותוקפים את תאי הקורונה.
השלב הבא הוא ניסוי קליני בכ-600 נבדקים, ואישור לביצועו כבר התקבל ממנהל התרופות האמריקני (FDA). אם הכל ילך כמתוכנן, יתכן שהחיסון של MODERNA יהיה זמין כבר בתחילת שנת 2021.
תעשיית התרופות מתגייסת למאמץ: נעשים מספר ניסויים נוספים בבני אדם
MODERNA אומנם מובילה כרגע, אך כלל לא בטוח שהיא זו שתחצה את קו הסיום ראשונה. מאות קבוצות ברחבי העולם וגם בישראל עושות לילות כימים כדי לפתח חיסון לקורונה.
הרצף הגנטי של נגיף הקורונה זוהה כבר בתחילת התפרצות המגפה, מה שמאפשר לקבוצות אלו מחקר רפואי יעיל ומהיר, ושימוש בטכניקות של הנדסה גנטית כדי לפתח במהירות חיסון.
חברה בולטת נוספת שמפתחת חיסון לקורונה היא INOVIO. לחברה היה יתרון מוקדם והוא הידע שצברה במאמציה לפתח חיסון לנגיף אחר ממשפחת נגיפי הקורונה, שאינו COVID-19.
החברה הודיע כבר בחודש אפריל על גיוס 40 מתנדבים שהסכימו להתנסות בחיסון. תוצאות הניסוי במתנדבים אינן ידועות, אך אם הכלי ילך כשורה החברה מתכננת לעבור לניוסי רחב יותר בבני-אדם כבר בקיץ הנוכחי.
חברות תרופות רבות נוספות משתתפות במאמץ למציאת חיסון. חברת Johnson & Johnson וחברת SANOFI עובדות בימים אלו על חיסונים משלהן לקורונה ונמצאות בשלבים מתקדמים.
גם חברת PFIZER העולמית משתתפת במאמץ למציאת החיסון בשיתוף פעולה עם חברה גרמנית. המחקר שלהם קיבל בתחילת חודש אפריל אישור להתקדם לניסוי ב-200 בני-אדם, והוא מתנהל בימים אלו.
המאמץ באקדמיה: סיכוי לחיסון כבר בספטמבר הקרוב
חשוב לשים לב גם למאמצים של קבוצת חוקרים באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה לפיתוח חיסון. החיסון שמפתחים באוקספורד עושה שימוש בנגיף קורונה ששונה במעבדה על מנת לגרות את מערכת החיסון לייצר נוגדנים.
בכירים באוניברסיטה היוקרתית העריכו את סיכוייהם להצליח בפיתוח החיסון בשיעור של 80%, וטענו שהוא עשוי להיות זמין כבר בחודש ספטמבר הקרוב. כיום הקבוצה מבצעת ניסוי מקיף הכולל 500 בני-אדם, שתוצאותיו טרם ידועות.
נציין גם את קבוצת החוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה ששוקדים על פיתוח חיסון.
חיסון זה מבוסס על גידול תאי הנגיף במעבדה, ובידוד חלבונים שלהם. החלבונים עתידים להיות מוזרקים לגוף, על מנת לגרות את המעכת החיסונית לייצר זיכרון חיסוני”. קבוצת חוקרים זו כבר החלה בהכנות לקראת ניסוי קליניים בבני-אדם.
אפשרויות מעניינות נוספות שנבדקות על ידי חוקרים בעולם כוללות שימוש בחיסון הוותיק למחלת הפוליו כדי להעלות את הרמה הכללית של מערכת החיסון כדי שתוכל להתמודד עם נגיף הקורונה.
בנוסף, קבוצת חוקרים בהולנד ואוסטרליה בוחנות האם החיסון הקיים נגד מחלת השחפת עשוי להיות יעיל גם נגד נגיף הקורונה.
איפה נמצאת ישראל במרוץ לחיסון?
גם בישראל שוקדים על מציאת חיסון לנגיף, והמאמץ הבולט ביותר מתרחש במכון הישראלי למחקר הביולוגי שכפוף למשרד הבטחון. מדובר במאמץ חשאי שפרטיו המלאים אינו ידועים לציבור.
ככל הנראה, חוקרי המכון הצליחו לייצר במעבדה נוגדנים נגד הנגיף שיוכלו לתקוף את תאי הנגיף עם כניסתם לריריות הגוף. מה שידוע בוודאות הוא שהמכון למחקר ביולוגי הודיע בתאריך 15.5.2020 שיגיש פטנט עבור 8 נוגדנים לנגיף הקורונה.
מדובר בחיסון פסיבי, שיגן על מי שישתמש בו לטווח קצר. זה קורה משום שהגוף עצמו לא מפתח נוגדנים בעלי זיכרון חיסוני של נגיף הקורונה לטווח ארוך, אלא נעזר בנוגדנים שהוזרקו כדי להתמודד עם הדבקה, ונוגדנים אלו נעלמים מבלי להשאיר לגוף זיכרון חיסוני שיעזור לו בהתמודדות עם הדבקה נוספת בטווח הארוך.
זוהי תקופה היסטורית, בה הקהילה המדעית מאוחדת במאמץ משותף למציאת חיסון לנגיף הקורונה.
החיסון עדיין לא איתנו, אך פריצות הדרך המדעיות האחרונות מפיחות תקווה של ממש לגבי הסיכוי להשגתו בקרוב.
חשוב לדעת: 5 דרכים יעילות לחזוק מערכת החיסון
