כהורים, אין הרבה דברים שחשובים לכם יותר מלפתח את החשיבה של הילד שלכם.
אבל עם יד על הקובייה – האם יש דרך מהנה יותר לעשות זאת מלשחק ביחד משחק קלאסי, שהמבוגר האחראי נהנה ממנו לא פחות מהזאטוט…?
זה לא שחסרות לילדי דור האלפא שעות משחק, אבל אם תצליחו להוציא אותם מהמסכים לכמה סיבובים של ״ארץ עיר״ או צוללות״ – הם ירוויחו לא רק נקודות משחק, אלא גם שלל יתרונות משמעותיים בכל הנוגע לכישורים האישיים שלהם.
רבים מהמשחקים הקלאסיים מפתחים את מיומנות החשיבה באופנים רבים.
בין היתר, הם תורמים להתפתחות ולשיפור יכולות כמו פתרון בעיות, חשיבה לוגית, קבלת החלטות, תכנון קדימה, ניהול ותיעדוף, ניבוי מהלכי הזולת, הערכת יתרונות וחסרונות של דרכי פעולה שונות, היצמדות לחוקים, גמישות, סבלנות, עיבוד של פיסות מידע שונות בו-זמנית, יצירתיות, דמיון, כישורים חברתיים כמו עבודת צוות ותקשורת אפקטיבית – וזוהי רשימה חלקית בהחלט!
בכתבה זו קיבצנו חמש קלאסיקות אהובות מעולם המשחקים, כדי להמחיש לכם כיצד כל הכיף הזה תורם, בעצם, לפיתוח החשיבה של ילדכם.
אין צורך לחכות לערב סגרירי וגשום כדי להפשיל שרוולים, לפתוח את המונופול הישן ולתת לקוגניציה של הילד שלכם boost רציני.
מונופול
אולי משחק הקופסא האהוב בכל זמנים, כזה שמאפשר לכל אדם להרגיש, ולו לרגע קט, כמו בן למשפחת רוטשילד.
מעבר לכך, הוא מסייע לפתח כישורים חברתיים ובינאישיים ומיומנויות מסחר, כאשר על מנת לרשום בו הישגים ראויים – נדרשת התנהלות אסטרטגית ולא-קפריזית.
מונופול מלמד את הילד כיצד לקנות, למכור ולהתנהל עם כסף, ואף להעריך אותו. הוא מצריך דמיון וראייה קדימה, ומאפשר להתבונן וללמוד מאופן ההתנהלות והניתוח של אחרים.
בונוס נוסף הוא תרגול ושיפור של יכולות מתמטיות, בלי התנגדויות ולא מילים גסות כמו ״שיעורי בית״.
למבוגרים שבינינו, שנאבקים לשלם שכר דירה בפרישמן, אין כמו הרגע ההזייתי הזה, שבו אתה רוכש את כל רחוב דיזנגוף…
ארץ עיר
״אאאאאאאלף-בית-גימל-דלת סטופ!״. המשחק הוותיק ידוע גם בשם ״חי צומח דומם״ (תלוי איפה גדלתם), כמו גם בעובדה שלא ניתן להפסיק לשחק בו ללא התערבות חיצונית אסרטיבית.
דף, עט, טבלה פשוטה ועודף מוטיבציה הם כל מה שנדרש כדי לשקוע בסשן אקסטטי של המשחק. בין אם הולכים על הרובריקות הסטנדרטיות ובין אם מוסיפים התחכמויות (סרט, סדרת טלוויזיה, סלב), ארץ עיר נותן רוח גבית לזריזות במוטוריקה ובשליפת ידע, תורם לכישורי השפה והזיכרון ויעשה רק טוב לקשר עין-יד.
הוא מרחיב את האופקים ואת הידע הכללי ודורש ריכוז, וכל זה עוד לפני שהגענו לאות ו׳, שאותה מסיימים עם עיגולי זיעה בבתי השחי. ולא, וירוס הוא לא חי.
צוללות
עזבו פוליטיקה – קיבלתם כמה צוללות באופן כשר לגמרי, ואתם יכולים למקם אותן איפה שמתחשק לכם על הלוח.
עכשיו, לכו לגלות היכן מונחות הצוללות של היריב. החוקים פשוטים להפליא, אך המשימה דורשת מיומנויות חזותיות, מוטוריקה עדינה ויכולת ריכוז.
מעל לכל, המשחק מבוסס על תהליך של העלאת השערות והסקת מסקנות, תוך הבנה של תמונה הולכת ומתבהרת.
חשיבה אסטרטגית – חובה, אבל כמו בכל משחק טוב באמת – יש גם אלמנט של מזל. כל הריגוש שבצוללות, בלי הקלסטרופוביה.
טריוויה
ה״לחם עם חמאה״ של המשחקים: הכי פשוט, הכי טוב.
גירוי של המוח? יש. פיתוח מיומנויות שליפת מידע מנבכי הזיכרון? יש. חשיפה לעובדות חדשות, כאלה שלא נלמדות בכיתה? יש.
מעבר להרחבת הידע הכללי בנושאים שונים, תוך התמקדות בעובדות שוליות אך מעניינות, משחק הטריוויה מאתגר את השחקנים להתרכז בפרטים הקטנים ותורם להעלאת הביטחון העצמי, הודות לתחושת הילד ש״הוא יודע״, או זוכר ממשחק למשחק דברים שלמד בסיבובים הקודמים: לא רק שהידע נבנה, אלא שהתהליך מורגש בטווח הקצר.
טיפ – המדינה שזכתה באירוויזיון הראשון היא שווייץ.
רמיקוב
הוא הומצא ברומניה על ידי היהודי אפרים הרצנו, שמאוחר יותר עלה לישראל, והוא משחק לכל המשפחה שיש לו מעין feel של משחק למבוגרים.
המטרה: לסדר את האריחים שעל הלוח על פי צירופים וקבוצות שמותרים בכללי המשחק.
רמיקוב נותן מקום משמעותי למזל, אך בהחלט דורש אסטרטגיה וראייה קדימה, מפתח חשיבה לוגית ואת זיכרון העבודה, מעצים מיומנויות של זיהוי דפוסים וקבלת החלטות וגם מחדד יכולות חברתיות, למשל כשהוא כופה על הילד להמתין לתורו בסבלנות.
כמו כן, בדומה לשאר המשחקים, גם רמיקוב הוא תרגול מצוין לרוח ספורטיבית וליכולת להפסיד בכבוד (לא רק עבור ילדים…).
קריאה נוספת: ממש לא מומלץ לקנות לנכדים ממתקים…
