התפרצות הנגיף בסין שכבר הגיע למספר מדינות אחרות מעסיקה את ארגוני הבריאות והתקשורת בכל רחבי העולם. עם מספר חולים שהולך ועולה מיום ליום, סיכמנו לכם את המידע החשוב בדבר הנגיף החדש, שאולי אינו מסוכן כפי שנדמה לנו.
נגיפי הקורנה – Coronaviruses, הם קבוצה של נגיפים (וירוסים) שמסוגלים להדביק בני אדם, יונקים ועופות ומהווים גורם מרכזי ומשמעותי בתחלואה של בני אדם ובעלי חיים. בבני אדם נגיפים אלו גורמים בעיקר לתחלואה של דרכי הנשימה העליונות, אך גם עשויים לגרום לדלקת ריאות וכשל נשימתי בהדבקות חמורות.
ההתפרצות הנוכחית אינה הפעם הראשונה שהתפרצות של אחד מנגיפי הקורונה מביאים למגיפה בעלת השלכות עולמיות. התפרצות ה-SARS שהחלה בסין בסוף שנת 2002 והתסמונת הנשימתית שהתפרצה במזרח התיכון (MERS) בשנת 2012, היו שתיהן התפרצויות של זנים אחרים של נגיפי קורונה.
במה שונה ההתפרצות הנוכחית והאם יש סיבה לדאגה? להלן מספר תשובות לשאלות הנפוצות והחשובות.
איך הכל התחיל?
המקרה הראשון של נגיף הקורונה החדש זוהה באחד בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, עיר הבירה של מחוז הובאי בו חיים כחמישים ושמונה מיליון תושבים ונמצא בחלק המזרחי של מרכז סין. בתחילת ינואר 2020 כבר הובן כי מדובר בהתפרצות מקומית של זיהום בנגיף שמצריכה צעדים מצד השלטונות על מנת למנוע את התפשטותו.
עד כה תועדו בסין כמה אלפים של מקרי הדבקה ומספר החולים והנפטרים מזיהום בנגיף נמצא בעליה יומיומית ובמקביל ארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום. כעת לא פחות מחמישים ושבעה מיליון תושבים בחמש עשרה ערים שונות במחוז נמצאים תחת עוצר מוחלט במטרה לעצור את התפשטות הנגיף.
חקירה שנערכה בווהאן זיהתה קשר בין הנדבקים ובין שוק פירות הים ובעלי חיים למאכל בעיר, בו עבדו או ביקרו רוב הנדבקים וכעת סגור לצורך טיהור. לאחרונה גם תועדו מקרים ראשונים של מעבר הנגיף בין בני אדם ועוד לא ברורה דרך ההדבקה.
מקרים נוספים של הדבקה אותרו ותועדו במדינות נוספות בעולם, החל מאוסטרליה, דרך ארצות הברית ועד אירופה. נכון להיום טרם תועדה הדבקה בנגיף הקורונה בישראל.
מהם תסמיני המחלה?
תסמיני המחלה בנגיף החדש מאופיינים בעיקר על ידי חום, שיעול וקוצר נשימה, שעלולים להתפתח לדלקת ריאות הניתנת לזיהוי באמצעות בדיקה וצילום רנטגן של החזה. כאבי שרירים וחולשה נפוצים גם הם בקרב הנדבקים ומיעוט החולים התלוננו על ליחה, כאבי ראש, שיעול דמי או שלשול.
בהתאם למקרים שתועדו נראה שתקופת הדגירה (התקופה הדרושה מרגע ההדבקה בנגיף ועד להופעת המחלה הקלינית), נמשכת עד שבועיים מהחשיפה.
למרות שהרוב המוחלט של המקרים המתועדים אינם חמורים, כחמישית מהמטופלים עם אבחנה ודאית של נגיף הקורונה חוו מחלה קשה למדי – דוגמת כשל של מערכת הנשימה, זיהום מפושט או כשל של איברים חיוניים אחרים, אשר הצריכו אשפוז ביחידת טיפול נמרץ.
מניתוח ראשוני של מידע על הנדבקים בנגיף, נמצא שרוב החולים במחלה קשה שהצריכה אשפוז הם גברים בעשור החמישי והשישי לחייהם ולפחות שליש מהם חלו במחלה נוספת שהפכה אותם מועדים להדבקה קשה יותר – מחלות לב, יתר לחץ דם וסוכרת.
כיצד מתמודדים עם התפשטות הנגיף?
על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, ארגוני בקרת מחלות וזיהומים באירופה ובארצות הברית וגם משרד הבריאות הישראלי יש לחשוד כיום בזיהום בנגיף הקורונה בכל אדם ששהה בסין עד 14 יום טרם הופעה של מחלת חום, שיעול או קוצר נשימה.
עוד מנחה משרד הבריאות את מי שהיה בסין להסתגר בביתו למשך 14 ימים מרגע חזרתו, משך תקופת הדגירה של הנגיף, על מנת לשלול את ההדבקה במחלה או למנוע את התפשטותה במקרה שמתפתחת מחלה.
במקרה ומתפתחים תסמיני המחלה, יש לפנות לרופא בקופת החולים או לחדר המיון תוך יידוע טלפוני מראש על הגעת חולה ששהה בסין.
במידה וישנו חשד להדבקה בנגיף הקורונה, ייתכן ויינקטו מספר צעדים משמעותיים לצורך בידוד החולה ומניעת התפשטות הזיהום, בהתאם להמלצות המרכז האמריקאי לבקרה ולמניעת מחלות.
האבחנה הוודאית של זיהום בנגיף נעשית באמצעות בדיקה מולקולרית במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות – בדיקה שאורכת על פי משרד הבריאות כ-8 שעות.
עוד בנושא: מידע עדכני (אפריל 2020) על בדיקות קורונה
עד כמה נורא המצב?
בשורה התחתונה, כנראה שהרבה פחות מכפי שנדמה. על אף שהנגיף מדבק למדי וגרם לעוצר של מיליוני אנשים וביטול אלפי טיסות בעולם, מספר הנפטרים נמוך מאוד ביחס לתחלואות אחרות ומידת הקטלניות של הנגיף אינה דומה לזו שנצפתה בשנת 2003 עם התפרצות ה-SARS או כפי שהיה עם נגיף האבולה ב-2014, שפגעו ככל הנראה בפחות אנשים, אך גרמו לתמותה בשיעורים גבוהים.
עם זאת, ההתפשטות המהירה של הנגיף החדש יכולה להביא למצב בו על אף המסוכנות הנמוכה מספר הנפטרים יהיה גבוה מהתפרצויות של נגיפים בעבר.
בזכות צעדים מניעתיים שנעשו ברחבי העולם להגבלת התפשטות הנגיף במהירות האפשרית, כמו הגבלת טיסות והטלת עוצר על המגיעים מסין, מצב החירום שהוכרז בעולם עשוי להגיע לסיומו מבלי שההתפרצות תהפוך לחובקת עולם.
האם יש תרופה או חיסון נגד הנגיף?
כיום עוד אין טיפולים או חיסונים ייעודיים שמסוגלים למגר את הנגיף וכרגע ההמלצות הטיפוליות מתמקדות בתמיכה למערכות הגוף לפי מצב המטופלים. בעבר, בעת התפרצות ה-SARS נעשו ניסיונות טיפול בתרופות שונות, אך ללא הצלחה מוכחת.
עיקר ההתמודדות עם מגיפות הקורונה מתמקדת במניעה של הדבקת אנשים נוספים – הקפדה על היגיינת ידיים, השמדה מבוקרת של משטחים וחומרים הידועים כמזוהמים ובידוד של הנבדקים, כך שלא יפיצו את המחלה.
חיסון נגד נגיפי קורונה שאינם SARS לא פותחו עד כה ממספר סיבות. ראשית, עד כה זוהו ארבעה זנים שונים של קורונה ולפחות אחד מהם מסוגל “לשנות” את החלבונים בו (בדומה לשפעת), כך שחיסון חד פעמי לא יהיה יעיל ויצריך חיסונים חוזרים ונשנים.
שנית, בניסויים בבעלי חיים נמצא שהחיסון כנגד אחד הנגיפים גרם דווקא להחמרה של המחלה ובמקרים רבים החיסונים כנגד נגיפי קורונה גרמו לתגובות של רגישות יתר שגרמו ליותר נזק מתועלת וגם לא מנעו הדבקה חוזרת בנגיף.
ובכל זאת ישנו ניסיון היום לפתח חיסון כנגד נגיפי הקורונה “המפורסמים” והמסוכנים יותר, שגרמו ל-SARS ול-MERS וכבר נעשים מאמצים לפתח חיסון כנגד נגיף הקורונה החדש.
אולי יעניין אותך לקרוא: 5 צעדים לחיזוק המערכת החיסונית בחורף.
