בהתמודדות הלאומית עם מגפת הקורונה אין גבול בין הפעילות הממשלתית האזרחית וזו הביטחונית.
המגמה הזו לא פוסחת גם על אחד משדות הקרב החמים בעולם היום: הקרב על מכונות ההנשמה.
לפניך סקירה עדכנית אודות המאמץ הלאומי להשגת המנשמים: מרכש בחו”ל דרך ייצור באלביט.
בשנת 1952 קרסה מערכת הבריאות השוודית עקב התפרצות של מגיפת הפוליו. הפוליו, וירוס שמסוגל לפגוע במערכת העצבים, הביא גם לשיתוק של שרירי הנשימה והבליעה, מצב שחייב טיפול באמצעות צנרור (הכנסת צינור אל דרכי הנשימה) והנשמה בלחץ חיובי קרי, דחיסת אוויר אל דרכי האוויר דרך הצינור ומשם אל הריאות.
למרות שכלולים רבים לאורך השנים, הנשמה בלחץ חיובי היא גם עיקר הטיפול בחולי הקורונה הקשים גם בימים אלו.
בתי החולים השוודיים לא עמדו בשטף החולים שזרמו אליהם ובהיעדר מכונות הנשמה אוטומטיות, גייסו מאות רבות של אחיות וסטודנטים לרפואה שהנשימו באופן ידני את החולים.
האחיות והסטודנטים התיישבו ליד המטופלים המצונררים ולחצו מדי מספר שניות על הבלון וכך חיקו את פעולת הנשימה הטבעית, ללא הפסקה, לאורך ימים ארוכים.
קפיצה לשנת 2020
בעיר מילאן ובמחוז לומבארדי באיטליה מגפת הקורונה מזרימה מאות רבות של חולים עם פגיעה ריאתית חמורה לבית החולים.
הם זקוקים למכונות הנשמה אך מספר המכונות קטן ביחס למספר החולים הגדול והרופאים מונחים לתעדף חולים צעירים יותר.
איטליה של שנת 2020 נאלצת להתמודד עם תסריט האימים של שוודיה 1952 ולקבל החלטה מוסרית מורכבת, מתי לוותר על חולים.
קברניטי מערכת הבריאות והביטחון הישראלית עושים בשבועות האחרונים מאמצים אדירים לא להביא את ישראל למצב של שוודיה 1952 או של איטליה 2020, בינתיים, נראה שהם מצליחים.
הצורך במכשירי הנשמה בהתמודדות עם COVID-19
וירוס הקורונה ידביק ככל הנראה רבים מאיתנו אך בדרך כלל לא יגרום למחלה משמעותית.
למעשה, על פי ארגון הבריאות העולמי 80% מאיתנו יעברו את המחלה, שתתבטא בחום, עייפות ושיעול יבש, ללא צורך בטיפול נוסף.
עם זאת, כ-14% יפתחו מחלה משמעותית שתצריך אשפוז וכ-6% מהחולים יזדקקו לאשפוז במערך טיפול נמרץ, בעיקר עקב תסמונת מצוקה נשימתית חדה (ARDS – Acute respiratory Distress Syndrome) או פגיעה נשימתית אחרת שנגרמת עקב הזיהום.
על פי ארגון הבריאות העולמי ARDS היא פגיעה שמתפתחת לאורך זמן ופוגעת בדרכי הנשימה התחתונות קרי, רקמת הריאה, על ידי התמלאותן בנוזל.
הנוזל מונע מעבר של חמצן מרקמת הריאה אל כלי הדם ופוגע בחמצון רקמות הגוף. את ה-ARDS ניתן לאבחן באמצעות צילום רנטגן, הדמיית CT או בדיקת אולטרסאונד.
מקרים קלים של פגיעה ריאתית בקורונה ניתנים לטיפול באמצעות העשרה לא פולשנית בחמצן. באמצעות מסכת חמצן או משקפי חמצן. עם זאת, רוב מקרי ה-ARDS שפוגעים ביכולת החמצון של רקמות ידרשו הנשמה מכנית.
על פי הערכות שונות, בשיא התחלואה בישראל, יצטרכו בתי החולים להתמודד עם אלפי מונשמי קורונה במקביל , זאת על אף שמספר מכונות ההנשמה הפנויות בישראל עומד על כ-1,500 כך על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
לא כל בלון הוא מכונת הנשמה
הנשמה מכנית, או הנשמה בלחץ חיובי, דוחסת למעשה אוויר אל הריאות בלי להסתמך על פעילות הנשימה הטבעית של הגוף.
תהליך הנשימה הטבעי של הגוף שלנו מתרחש באמצעות לחץ שלילי. שרירי הנשימה מרחיבים את בית החזה ומורידים את הסרעפת מטה.
כתוצאה מכך נוצר תת-לחץ בבית החזה ובריאות. אם דרכי הנשימה שלנו פתוחות, אוויר יזרום דרכן מהסביבה אל הריאות על מנת לפצות על תת הלחץ. עד כאן החלק המכני של תהליך הנשימה.
הנשמה בלחץ חיובי, לא מסתמכת כאמור על פעילות הנשימה הטבעית של השרירים אלא דוחסת אוויר, לעיתים מועשר בחמצן, אל תוך הריאות.
על אף הפשטות של החלק המכני של הנשימה, למכונות ההנשמה המודרניות יש פונקציות מורכבות רבות:
- שליטה על קצב ונפח ההנשמה
- שליטה על היחס בין שאיפה לנשיפה
- שליטה על העשרת החמצן
- סנכרון עם ניסיונות נשימה עצמוניים (אם יש) ברגישויות שונות לסף ההפעלה
- שמירה על לחץ חיובי בריאות גם בין הנשמה להנשמה
- תמיכה בהנשמה בלחץ חיובי לא פולשנית (שלא באמצעות צנרור – Non invasive ventilation)
שילוב פונקציות אלה מאפשר לרופאות, לאחיות ולטכנאי ההנשמה לבחור מבין שיטות הנשמה רבות בהתאם למצבו הייחודי של כל מטופל.
כאן נכנס לתמונה אתגר נוסף בטיפול בקורונה. המחלה לה גורם הנגיף היא חדשה ולכן לא הצטבר מידע רב בעולם על הטיפול המיטבי בחולה הקורונה המונשם.
זאת ועוד, העובדה שמדובר במחלה מדבקת מעמידה סימני שאלה בנוגע למנגנוני הבטיחות הדרושים במכונות אלה.
באפלה הזו מנסים לגשש משרד הבריאות והביטחון כשהם רוכשים מכונות הנשמה נוספות למערכת הבריאות.
מקבלי ההחלטות מבינים שהפיתרון לא טמון בייבוא
מזה שבועות ארוכים מנסים במנהל הרכש של משרד הביטחון, גורמים במשרד ראש הממשלה ובמשרד הבריאות לייבא ארצה מכונות הנשמה.
על אף שעסקאות רבות עם יצרניות בסין, גרמניה וארה”ב התקרבו לשלבי מימוש, ‘אמברגו ייצוא’ של המדינות וכוחות מסחריים מנעו את מימוש העסקאות והשאירו את ישראל ללא אספקה צפויה משמעותית של מכונות הנשמה.
עם התחזקות ההבנה שישראל לא תוכל לייבא את אלפי מכונות ההנשמה הדרושות לה על מנת להתכונן לתרחיש הייחוס הסביר, החלו התעשיות הביטחוניות, לצד שחקנים ישראליים, במלאכת הסבת והרחבת פסי ייצור להרכבתן של מכונות הנשמה ברמות מורכבות שונות.
למעשה, מהלכי הסגר המחמירים שהוחלו בישראל בשבועות האחרונים נועדו על מנת ‘לקנות’ לישראל זמן לקראת הגעה לשיא התחלואה, כך שניסיונות הייצור יבשילו לפני העלייה המשמעותית במספר המונשמים בשיא התחלואה.
מירוץ נגד השעון.
וכיתתו חרבותם לאתים: פסי הייצור הביטחוניים מוסבים לייצור מנשמים
את הצורך המקומי במכונות הנשמה נראה שמצליחה ישראל לממש באמצעות 2 רמות עיקריות של מכונות הנשמה.
הרמה הראשונה היא מכונות ההנשמה הפשוטות LifeCan One מהן ייצורו 3,000 יחידות עד סוף מאי על גבי התשתית של אלביט ומכונות ההנשמה של INovytec ש-1,000 מהן ייצרו על גבי קו הייצור של התעשייה האווירית.
הרמה השנייה, המתקדמת יותר, היא מכונת ההנשמה של החברה הישראלית Flight medical שתיוצר על ידי רפאל על גבי פסי הייצור, שמשמשים בין היתר, גם לייצור מערכות הגנה אוויריות.
המכונות האוטומטיות הפשוטות יחסית של אלביט ו-LifeCan מבוססות על ‘אמבו’ שהנו בלון הנשמה פשוט בו עושים שימוש בהנשמה ידנית.
המכונה ‘מתלבשת’ על האמבו והופכת אותו למכונה אוטומטית, זאת באמצעות מספר נמוך יחסית של חלקים לעומת מכונות ההנשמה המסורתיות.
השימוש במספר נמוך של חלקים הוא קריטי, שכן התחרות העולמית מתקיימת גם בתחום החלקים האלה והסתמכות על ספקים זרים לספקם עלולה לעצור את תהליך הייצור המקומי.
על פי הודעת החברה והמינהל למחקר פיתוח אמלח ותשתית טכנולוגית (מפא”ת), המכונות יתאימו להנשמה ראשונית של חולים קשים ולהנשמה של מספר רב של מטופלים במצב לא קשה.
מקווים שלא יהיה צורך בהמלצות האתיות של ההסתדרות הרפואית
הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית פרסמה לאחרונה המלצות ‘לצדק חלוקתי’ של משאבים בעת אי-ספיקה של מערכת הבריאות, לרבות משאבי הנשמה ובראשן מכונות.
מטרת ההמלצות היא להכין את השטח לדיונים אתיים שעלולים להתעורר בזמן מחסור של מכונות הנשמה, דיונים שמטרתם היא לתעדף את החולים כך שהרופאים יוכלו לעשות את המרב לאפשרי למרב הנפגעים ולא המיטב לכולם.
מאמצי מערכת הבריאות לשטח את העקומה ולדחות את שיא התחלואה, לצד מאמצי מערכת הביטחון לייצר כמויות גדולות של מכונות הנשמה יכולים, אם יצלחו לאורך זמן, לייתר את הצורך ביישום ההמלצות האתיות המורכבות, שאף רופא אינו רוצה להידרש אליהן, גם במשבר הבריאותי הגדול של המאה.
עוד בנושא: מטושים, ריאגנטים ובדיקות קורונה
