מדי שנה מעדיפות כמה מאות נשים בישראל ללדת בלידת בית. במערכת הבריאות מתריעים מפני סיכונים ומעודדים את הלידות בבית החולים, ומנגד ארגונים פמיניסטיים ותומכות המהלך רואות בו ביטוי לחופש הבחירה של האישה.
כך הפך הדיון סביב לידות הבית לוויכוח פוליטי.
במהלך ימי הקורונה, במחצית הראשונה של שנת 2020, דיווח ארגון מיילדות הבית על זינוק דרמטי במספר הנשים המעוניינות ללדת בביתן.
הזינוק במספר ההידבקויות בנגיף הקורונה (COVID 19) הביא לגל של חששות מפני הידבקות במחלה במחלקת היולדות ובחדר הלידה, דבר שהביא יולדות רבות להתעניין בלידה בבית.
הדיווח של ארגון המיילדות העלה למודעות הציבורית את לידות הבית, סוגיה רפואית-חברתית שבישראל נמצאת בשוליים.
לידת בית היא לידה המתבצעת, על פי תכנון מראש, בבית או במתקן אחר שאינו רפואי.
ההגדרה לסוג לידה שכזה היא לידה טבעית וזאת בניגוד ללידה כהליך רפואי הנעשה בחדר לידה בבית חולים.
בשנים האחרונות התרחב הדיון בישראל סביב לידות הבית, אך מדובר עדיין בתופעה שולית.
מנייר עמדה שהוגש לוועדה למעמד האישה של הכנסת עולה כי בעוד שבהולנד כ-30 אחוזים מהנשים יולדות בבית, בישראל יש רק כמה מאות לידות בית בשנה, כשליש האחוז.
העלייה במודעות ללידות הבית מעלה גם את הדיון סביב בטיחותו של ההליך וסביב הסיכון שכרוך בו.
הדיון סביב לידות הבית חרג מתחום הדיון הבריאותי-רפואי של ההליך, והוא כולל גם טיעונים חברתיים-פוליטיים מתחום מעמד האישה וחירותה.
סקירה זו תציג את הטענות בעד ההליך ונגדו, את המחקרים על בטיחותן של לידות הבית ואת מעמדן החוקי.
משרד הבריאות יושב על הגדר: לא מתנגד ולא תומך
החוק בישראל אינו אוסר על לידות בית, אם כי איננו מעודד אותן. פקודת המיילדות משנת 1929 ופקודת הרופאים אינן אוסרות על לידות בית.
הסדרת התחום נעשית באמצעות חוזרי מנכ”ל משרד הבריאות, שמבקש מחד גיסא לשמור על בריאות היולדת והתינוק, ומאידך גיסא מכיר בזכות הבחירה שלה.
בחוזר מנכ”ל משנת 2008 נכתב כי: “יש להעדיף לידות בחדרי לידה בבתי חולים מוכרים ומורשים“.
בחוזר מאוחר יותר, משנת 2012, שהחליף את ההנחיות הקודמות, ההתייחסות להעדפה ללידה בבית חולים התמתנה וניתן מקום רב להכרה בזכות הבחירה של היולדת ללדת בביתה, אך עם זאת נותרה ההמלצה המקצועית ללידה בחדר לידה.
בחוזר משנת 2012 נכתב כי:
“משרד הבריאות מכבד את החירות והחופש של כל אישה לבחור היכן ללדת. עם זאת, כאחראי על בריאות הציבור, רואה המשרד כחובתו המקצועית והמוסרית, להדגיש כי לידות בחדרי לידה מוכרים ומורשים הן בטוחות יותר ליולדת וליילוד“.
הנחיות משרד הבריאות, איפוא, אינן נוקטות עמדה חד משמעית ביחס ללידת הבית.
מחד, המשרד מכיר בחופש הבחירה של היולדת, אך מאידך מבהיר כי מבחינה מקצועית לידות בחדר לידה בטוחות יותר.
ההנחיות קובעות כי את לידת הבית יכולה לבצע מיילדת עם הכשרה וניסיון, הרשומה בפנקס המיילדות.
כמו כן, ההנחיות מגדירות את המצב הבריאותי של העובר ושל היולד, המאפשרות לידת בית. על פי ההנחיות, כאשר היולדת או ההריון מוגדרים בסיכון כמו הריון מרובה עוברים, הלידה חייבת להיערך בבית חולים.
המאבק בין המיילדות לרופאים
מול ההמלצות המקצועיות של משרד הבריאות, שלפיהן הלידה הבטוחה היא זאת המתקיימת בבית חולים, ניצבות ההמלצות שתומכות בזכות הבחירה של האישה.
המלצות אלה יוצאות מתוך גישה פמיניסטית-אידיאולוגית, המציבה את חופש הבחירה של היולדת בראש.
כך לדוגמה, באתר של ארגון מיילדות הבית בישראל (אמה”י), המעודד את לידת הבית, נכתב כי:
“בבית מתקיימים התנאים האידיאלים להפרשת ‘הורמון האהבה’ (האוקסיטוצין) פרטיות, שקט, חמימות, סביבה משפחתית תומכת ומיילדת מוכרת שאת בחרת. כל אלו יעודדו את התפתחות הצירים. היכולת שלך להתנועע בחופשיות, לבחור את הפינה שלך, להעביר את הצירים במקלחת שלך, להיות עם בן זוגך באינטימיות בתנוחות הנוחות לך, באווירה שאת מעדיפה, מאפשרים זרימה טבעית של תהליך הלידה.
לידה בבית מתנהלת בקצב של היולדת והילוד, בהשגחה מתמשכת של מיילדת מקצועית ומנוסה שתדע לתמוך בך בזמן הכאב, תעודד אותך למצוא את הכוחות הטמונים בך להתמודד, תדע להעריך ולבדוק את מצבך ומצב הילוד ולדעת מתי לעזור לך לנשום ולהתכנס, ומתי להתרחק בשקט ולכבד את המרחב שלך“.
אם כך, ניתן להבחין במתח בין המלצות משרד הבריאות לבין עמדת מיילדות הבית.
במאמר שכתבה ד”ר אומי לייסנר, חוקרת ומרצה בתחום המשפט וזכויות נשים (“לידה וחוק, הביצה והתרנגולת, האם המשפט חשוב?”, 2010) היא כותבת כי המתח שבין המלצות משרד הבריאות לבין המלצות מיילדות הבית “לא נסב רק סביב זהותם של המטפלים השונים, אלא נגע גם בגישתם ללידה: ‘מודל המיילדוּת’ (הנקרא גם המודל הפיזיולוגי) מתייחס אל היריון ואל לידה כאל תהליכים טבעיים–נורמליים בדרך כלל, ואילו המודל הרפואי מתמקד בפתולוגיה שבלידה (יש האומרים שהוא מתייחס אל הלידה עצמה כאל מעין פתולוגיה) ובמניעתה באמצעות מגוון הולך ומתרחב של טכנולוגיות רפואיות.
במאבק זה שבין המיילדוֹת לרופאים נגעה אחת השאלות המרכזיות במקום התרחשות הלידה — שהרי מי ששולט במקום התרחשות הלידה עשוי גם לשלוט בהגדרתה ובמשמעותה. בהתאם לגישה הרואה בלידה תהליך טבעי, היו המיילדות קשורות לבית. הרופאים, לעומת זאת, דגלו בלידה בבית החולים“.
המתח בין הגישה הרפואית לגישה הטבעית בא לידי ביטוי גם במדיניות המוסד לביטוח לאומי.
עד השנים האחרונות רק יולדות שהתאשפזו בבית החולים היו זכאיות למענק לידה. אך בשנת 2017 תוקן חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995, ונקבע בו כי גם יולדת שילדה בבית זכאית למענק.
קיראו עוד על: מחפשת דולה ללידה הקרובה?
מסוכן או בטוח? המחקרים סותרים
אז מי צודק בדיון הזה? כאשר מדובר ביולדות מבוגרות או לא בריאות וכאשר הלידה מוגדרת בסיכון גבוה, השאלה מתייתרת.
במקרה כזה, הלידה חייבת להתבצע בחדר לידה בבית חולים. אך מה באשר ליולדת בריאות והריון תקין? בשנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים בנושא בטיחות לידת הבית, אך מסקנותיהם סתרו אלה את אלה.
בחודש ינואר 2017 פרסם כתב העת הרפואי הנודע American Journal of Gynecology & Obstetrics מחקר בינלאומי, שלפיו נשים שילדו בלידה ביתית מתוכננת עברו פחות התערבויות רפואיות ונטו פחות לסבול מחתכים, דימום וזיהומים בהשוואה לנשים שילדו בבית חולים.
מחקר נוסף, שפורסם ב-2019 בכתב העת The Lancet, קובע כי לידת בית אצל נשים בסיכון נמוך אינה מסוכנת יותר מאשר לידה בבית החולים.
מהמחקר, שפורסם בעיתון “הארץ” עולה כי שיעורי התחלואה והתמותה של הילודים בלידת הבית אינם גבוהים יותר, ואין הבדלים בציוני מבחן אפגר של הילוד או בשכיחות מצבים של החייאה או אשפוז הילוד ביחידת טיפול נמרץ.
אך מנגד, מחקר ישראלי שנערך בבית החולים סורוקה מעלה כי הסיכון בלידת בית מעלה פי 2.6 את הסיכוי למות העובר בהשוואה ללידה בבית חולים.
לצד זאת, המחקר, שתוצאות פורסמו בעיתון “ישראל היום” מראה עוד כי נשים שילדו בבית סבלו פחות מבעיות נפוצות בהריון כמו סוכרת הריונית, יתר לחץ דם ורעלת הריון.
המחקרים, אם כן, אינם מציגים עמדה חד משמעית באשר לבטיחות לידת הבית. למרות זאת, בפרסומים בעיתונות הישראלית מאז תחילת מגפת הקורונה עולה כי יש עלייה בהתעניינות של זוגות רבים בלידת בית.
החשש מהידבקות בנגיף והמגבלות על הלידה (שכוללות חובה על עטיית מסכה וכפפות), המכבידות על היולדות, היו בין הסיבות לגל ההתעניינות בלידת בית.
המאבק על זכויות וחופש הבחירה
לידת הבית בישראל נותרה, עדיין, תופעה שולית, הכוללת כמה מאות יולדות בשנה, פחות מאחוז מכלל היולדות. אך הדיון סביב לידות הבית חרג מהתחום הרפואי-בריאותי, והפך לדיון פמיניסטי-אידיאולוגי.
מול הטיעונים המקצועיים של משרד הבריאות, שתומך בלידה רפואית בבית חולים, מעלות תומכות לידת הבית ופעילות פמיניסטיות טיעונים שעניינם חופש בחירה ואוטונומיה של היולדת.
עובדה זו מוציאה את הדיון בסוגיה זו מידי הגופים המקצועיים אל השדה הפוליטי.
העובדה שהדיונים על לידות הבית התקיימו בכנסת גם במסגרת הוועדה לקידום האישה, שעבורה אף הוכנו מסמכי מחקר על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (כגון, המסמך “לידות בית בישראל ובעולם”), מעיד על כך מידת הפוליטיזציה של הסוגיה.
מסיבה זו, לא ניתן להתייחס לנושא לידת הבית רק כסוגיה רפואית גרידא.
עוד בנושא: התחרות בין בתי החולים על כל יולדת בישראל
