מתי בפעם האחרונה מצאת את עצמך מפגין רבות מהתכונות של מה שמכונה “הורות מתערבת” בזמן שבילית עם הילד שלך, בן ה-4?
רחפת סביבו, התערבת, הפרעת למשחק שלו והצעת עצות במקום שבו הוא כלל לא ביקש אותן, דווקא ברגע שבו היה אמור להיות לילד זמן פנוי אמיתי.
כמו הורים רבים אחרים, אולי קיווית שדרך ההכוונה שלך תסייע להעשיר את חוויית המשחק שלו. אולי רצית ללמד אותו “להשתמש בצעצוע נכון” מתוך מחשבה שזה “יעשה לו טוב” ויעזור לו “לקלוט הרבה יותר מהר”.
בנקודות הקטנות האלה בדיוק מסתתרת המלכודת. הנטייה להתערב יותר מדי עלולה לכרסם בחשיבה העצמאית וביצירתיות של הילד.
הורות מתערבת או הורות מעורבת?
הורות מתערבת (Helicopter Parenting) בדרך כלל נובעת ממקום כנה ועמוק. הרצון להיות נוכחים ומשמעותיים בחיים של הילד ולא לוותר על אף פרט מההתפתחות שלו.
זה טבעי, כולנו רוצים להיות הורים שנמצאים שם, מגנים, מכוונים ושומרים על הקסם הקטן שלנו, אבל עלינו לעצור ולשאול את עצמנו בכנות:
האם ייתכן שבניסיון להגן ולעזור, אנחנו בעצם מחלישים את האמון של הילד בעצמו, ברעיונות שלו וביכולת שלו להתנסות וללמוד?
הורות מעורבת, לעומת זאת, איננה מתעלמת או נעלמת מן הזירה אלא משנה את התפקיד שלה.
זוהי הורות שמאפשרת ומייצרת מרחב תמרון נרחב לילד. מרחב שבו הילד מתנסה, טועה, מתמודד, מתרומם, ומגלה את הכוחות שבתוכו.
כאשר מדובר בילדים אוטיסטים, האתגר מתעצם. כהורים, אנחנו חווים דאגה עמוקה:
- מה יקרה אם הילד ייחשף לגירוי יתר?
- מה יקרה כשיצא מאזור הנוחות שלו?
- האם הוא יידע להגיב כראוי לאינטראקציה חברתית בלתי צפויה?
החששות האלו אמיתיים ומוצדקים. אבל כאשר אנו מחליפים מעורבות נבונה בהתערבות יתר, הדבר עלול לפגוע בילד דווקא במקום שבו הוא הכי זקוק לחיזוק.
הורות מעורבות עוזרת לילד שלך להיות עצמאי, לשלוט על חייו, לבטא את עצמו ולא רק להשלים פקודות, ובעיקר מאפשרת לילד לבנות דימוי עצמי ועולם פנימי עשיר, שבו הוא יוזם, בוחר ומביע את עצמו.
ילדים אוטיסטים זקוקים לא פחות, ולעיתים אף יותר, להתנסות אמיתית בחיים. לדבר בעצמם עם המוכר בחנות, לבחור בעצמם בגדים, לבחור לבד מה הם רוצים לאכול גם אם זה ייקח יותר זמן או יראה מבולגן.
מעורבות משמעה פחות אגו הורי
מעבר מהתערבות למעורבות דורש מאיתנו כהורים משהו מאוד לא פשוט. לשחרר מעט משליטתנו ולאפשר לילד להיאבק.
כן, מאבק. כן, תסכול. כן, טעויות.
העניין הוא שזה לא סיפור על הכישלון עצמו אלא על מה שהילד בונה לעצמו בתהליך. השדרה הפנימית, תחושת היכולת והאמונה בעצמו.
הורות מעורבת אומרת לילד, אני כאן [ההורה] אבל לא בכדי לפתור הכל בשבילך. אני לוקח צעד אחורה כדי שתוכל לקחת צעד קדימה.
הדרך המעשית: איך נראית הורות מעורבת?
הורות מעורבת היא גישה המבוססת על שותפות פעילה, הכוונה מתחשבת ומתן אמון בילד וביכולותיו.
גם ובעיקר כשמדובר בילד אוטיסט. מדובר בגישה שמשלבת יצירת מסגרת בטוחה ועם זאת מרחב אמיתי לצמיחה וללמידה.
הנה כמה דוגמאות וסיפורי מקרה שיכולים ללוות הורים בשלבים הראשונים:
לאפשר התנסות אמיתית בפעולות יומיומיות
המשימה: ילד בן חמש מבקש להכין לעצמו סנדוויץ’.
הורות מתערבת: ההורה מכין את הסנדוויץ’, פורש את מרכיבי הארוחה ומסביר תוך כדי מה לעשות.
הורות מעורבת: ההורה מניח את הלחם, המריחה והתוספות במקום, מתבונן, מעודד ומאפשר לילד לבחור, לנסות ולאט לאט ללמוד, גם אם הלחם “נמעך”, גם אם משחת השוקולד נמרחת בצד, וגם אם הילד מתוסכל רגעית.
לא מונעים ממנו מהלך, אלא תומכים “רוצה שאעזור לך בפינה אחת, או שאתה מעדיף לנסות לבד?”.
יוזמה חברתית בחוץ
המשימה: ביצוע רכישה קטנה במכולת.
הורות מתערבת: ההורה פונה למוכר, משלם ומוסר לילד את המוצר.
הורות מעורבת: ההורה מלווה את הילד, מכין אותו בבית (אפשר לשחק תפקידים), מגיע איתו לחנות, תומך בשקט או במילים חיזוק קלות, אך נותן לילד לבחור מוצר, להושיט אותו לקופאי, לנסות לשלם ולהגיב לאינטראקציה, גם אם התהליך לא זורם, יש עיכוב, או מבוכה רגעית.
מה לובשים בבוקר?
המשימה: יוצאים יחד לגן או לבית הספר בבוקר.
הורות מתערבת: ההורה בוחר ומוציא בגדים מהמגירה, מלביש את הילד ומסביר לו את הבחירה.
הורות מעורבת: ההורה מסביר שרצוי לבחור בגדים מתאימים למזג האוויר, מאפשר לילד לפתוח מגירה, להביע העדפה, להשתמש במילים, מחמאות וחיזוקים, גם אם הבגד “מעורבב”, גם אם לא תואם, העיקר שהילד לוקח חלק פעיל.
אחרי היציאה, משוחחים “איך הרגשת בבחירה הזו? רוצה לנסות משהו אחר מחר?”.
ניהול תסכולים ולמידה מטעויות
המשימה: הרכבת פאזל חדש, או משימה מורכבת בבית.
הורות מתערבת: ההורה מזהה תסכול וממהר להושיט יד, לפתור בעיה או להחליף פעילות.
הורות מעורבת: ההורה מתבונן, משקף ומסביר את הסיטואציה “אני רואה שאתה מתאמץ, זה קשה לך עכשיו…”, ושואל שאלות כמו “מה אתה חושב שאפשר לנסות אחרת?”, מציע תמיכות נקודתיות בלבד ומעודד תהליך, גם אם הפאזל או כל משחק ילדים אחר לא הושלם, התהליך הוא המטרה.
על מנת לתרגל הורות מעורבות חשוב לקחת בחשבון:
- אפשרו לילדים להתנסות, לטעות, להתבלבל ולגלות בעצמם.
- היו זמינים ברקע, אך לא מובילים ומשלימים עבורם “אני כאן איתך, ואם תצטרך עזרה, תגיד לי”.
- התמקדו בשיח רגשי “איך הרגשת שהצלחת לקנות לבד?”, “מתי הרגשת שקשה לך?”, “מה עזר לך להתמודד?”.
- שוחחו אחרי כל התנסות — לנתח, לשתף, ליצור שפה של התמודדות, הערכה והעצמה.
- ראו בכל טעות, גמגום, מבוכה או בלבול אפשרות ללמידה ולא סיבה להימנע.
חשוב לזכור כי הורות מעורבת אינה פאסיביות, זוהי נוכחות מחזקת.
אתם שם, מכוונים, נותנים גב ומאמינים בעצמאות של הילד, גם אם הדרך פחות חלקה למראית עין.
הטעויות, הכשלונות הקטנים, ההתמודדות של הילד – כאן בדיוק נבנות המיומנויות, הביטחון והדימוי העצמי.
הכלים האלו יאפשרו לכם לראות את הילד שלכם מתפתח ומגלה את כוחותיו הפנימיים, תוך שהוא יודע שאתם מאמינים בו ומוכנים לתמוך בו בכל צעד בדרך.
מעורבים אבל לא מתערבים
הורות מתערבת מנסה להחזיק את הילד “שלם” ומוגן, אבל בפועל היא לוקחת ממנו את הזכות החשובה מכל: הזכות ללמוד על בשרו ולחוות דרך חוויות אמיתיות של כשלונות, התקדמות והצלחות.
הורות מעורבת, לעומתה, נותנת לילד כלים ומעניקה לו את החופש להפעילם, גם במחיר של טעויות, כמו שכולנו עושים.
גם ילדים אוטיסטים לא תמיד זקוקים להורים שיעשו בשבילם. הם זקוקים להורה שמאמין בהם מספיק כדי לאפשר להם לנסות, גם כשזה מאתגר.
כי רק מתוך ניסיון, מאבק והתבוננות נוצרת העצמאות.
קריאה נוספת: איך מגדלים ילדים עם חוסן?
