מתחמם, חם, לוהט: לא משחקים עם האקלים

חם לכם? אם תדליקו מזגן רק תחמירו את הבעיה.

השכם והערב מספרים לנו שההתחממות הגלובלית משפיעה על כולנו, מרמת הפרט ועד למדינה, אבל מה זה אומר, בעצם?

התחממות גלובלית הוא מונח המתאר מגמת עלייה קבועה ומתמשכת בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ. שני העשורים האחרונים, בהם התהליך מתרחש ביתר שאת, נחשבים ל-20 השנים החמות ביותר משחר האנושות, כשאת מדליית הזהב המפוקפקת במדד השנה החמה ביותר בהיסטוריה של האדם קטפה 2016.

ההתחממות הגלובלית מתרחשת בעקבות פליטה של גזי חממה לא-טבעיים מכדור הארץ לאטמוספירה. גזי חממה, כגון פחמן דו-חמצני, אדי מים, מתאן, אוזון וחמצן דו-חנקני, הם חומרים הנמצאים באטמוספירה כגזים ומשחקים תפקיד משמעותי בוויסות האקלים.

במצב טבעי, הם קולטים ומחזירים את קרינת החום שפולט כדור הארץ. אלא שעם התפתחות והתעצמות התעשייה, החלו להיפלט לאטמוספירה גזי חממה מפעילות אנושית.

ביחד עם הצטמצמותם של שטחי יערות ירוקים והפחתת תהליך הפוטוסינתזה, המקטין את כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, הדבר הביא להפרת האיזון הסביבתי ולהתחממות הגלובלית שאנו חשים.

סכנה ברורה ומידית

״אז בסדר, יהיה קצת יותר חם, נתמודד״ היא מחשבה של אדם שאינו מבין לאן הרוח נושבת.

אסונות טבע כמו סופות הוריקן, שריפות ושיטפונות הם בחלקם תוצאה של חוסר האיזון האקלימי שגורמת ההתחממות הגלובלית, וכך גם המסת קרחוני ענק ושלגים בפסגות הרים, אידוי מקורות מים מתוקים ואפילו מחלות.

בקצב ההתחממות הנוכחי, ערים שלמות עלולות להימחק בהצפות שבעקבותיהן מאות מיליונים יאבדו את בתיהם, וזנים רבים של בעלי חיים עשויים להיכחד מן העולם, בהם דובי הקוטב.

גלי חום בלתי נסבלים, שיטפונות אימתניים ומחסור במים, כל אלה צפויים להשפיע על חיינו ישירות וליצור תופעה של ״פליטים סביבתיים״, מה שעלול להוביל למשברים נוספים, חברתיים, כלכליים ודמוגרפיים.

במספרים קונקרטיים, ארגון המטאורולוגיה העולמי גורס כי אם ההפרש בין הטמפרטורה הממוצעת כיום לבין זו שנמדדה בסוף המאה ה-19 יעלה על מעלה וחצי וזה אומר שאנחנו בבעיה רצינית.

אלא שעל פי קצב ההתחממות הגלובלית בעשור האחרון, בסוף המאה ה-21 ההפרש יעמוד על לא פחות מ-5 מעלות.

במונחים של המטר המרובע שלנו, התחזיות הן שתוך פחות מ-80 שנה יהיו בישראל 200 ימים בשנה שבהם הטמפרטורה תהיה גבוהה מ-50 מעלות צלזיוס.

אפוקליפסה רבתי, שהמדענים רואים בה מצב חירום של ממש.

משנים את כיוון הרוח

ברמה המולטילטרלית, 169 מדינות חתומות על אמנה המכונה פרוטוקול קיוטו, בהתאם לה הן מתחייבות להגביל את פעילויותיהן העשויות להגביר את פליטת גזי החממה.

למשל, מכיוון ששריפת דלקים מאובנים כמו פחם, מזוט, גז טבעי ופצלי שמן, בתחנות כוח ובמפעלי תעשייה היא המקור העיקרי לפליטת גזי חממה לאטמוספירה, המדינות החתומות מתחייבות לפתח ולייצר דרכים חדשות להפקת אנרגיה, כמו אנרגיה סולרית ואנרגיית רוח.

פעולות נוספות שהאמנה מ-1998 מקדמת הן הגברת המודעות לאיכות הסביבה בציבור, מעבר מבנזין וסולר לדלקים ביולוגיים שמופקים מצמחים, כגון ביו-דיזל או ביואתנול, ולפיתוח כלי רכב חשמליים והיברידיים.

יוזמה גלובלית נוספת היא We Mean Business, אשר עליה חתמו מ-2019 אלפי חברות בינלאומית, בהתחייבן לצמצם את פליטת הפחמן שלהן לכדי אפס עגול עד שנת 2050.

יוזמה נפלאה על הנייר, אך בפועל חברות ענק בתחום האנרגיה, או ליתר דיוק, חברות שאחראיות לפליטתם של יותר משליש מגזי החממה שנפלטו לאטמוספירה ב-50 השנים האחרונות, אינן חתומות עליה.

אגורה לאגורה – מיליון

לצד התסכול הרב, יש גם חדשות טובות מאוד. בגזרת ההתחממות הגלובלית, הרבה מאוד נמצא בידיים שלנו, של תושבי העולם הקטנים, שיכולים לעשות שינוי גדול באמצעות תמורות שיחוללו בחייהם.

עם עליית המודעות להשפעותיהם ההרסניות ומזות האימה של שינויי האקלים, צפויים עוד ועוד אנשים לאמץ אורח חיים שיהיה בריא יותר לכדור הארץ, במה שאמור להצטבר לכדי לשינוי גדול.

אז מה ניתן לעשות בפועל, כבר היום? אילו פעולות ישימות תוכלו לבצע מרגע זה ואילך, ולקנות לעצמכם מקום בגן עדן עלי אדמות, במקום הגיהינום שכרגע מתכננות לנו ענקיות התעשייה?

אל תחכו לט״ו בשבט. מתברר שנטיעת יערות היא הדרך המשתלמת ביותר למניעת ההתחממות הגלובלית.

עצים צורכים פחמן דו-חמצני, המהווה 82% מגזי החממה באטמוספירה, כך שיותר עצים פירושו פחות CO2 באוויר.

כדי לעשות שינוי, אין צורך לקום מחר בבוקר ולהפוך לפעילי גרינפיס מסביב לשעון.

במקום זאת, די אם תתחילו ביישום כמה פריטים מבין הרשימה הזו, כדי לקחת צעד משמעותי לעבר העולם שבו תרצו שהנכדים שלכם יחיו.

שום תכנית חסכון שתפתחו עבורם לא תשתווה להשקעה שתוכלו לעשות למענם באקלים כדור הארץ.

קראו עוד: על השפעתה של ההתחממות הגלובלית על הבריאות שלנו