היחידות להתפתחות הילד נמצאות מזה מספר שנים במשבר מתגלגל. בדומה לסיעוד, גם כאן מדובר בתחום רפואי שהלך וצבר תאוצה בשנים האחרונות.
מה שנראה פעם אבוד עבור המון ילדים, הפך לפתיר ולבר טיפול. היחידות מעניקות מעטפת רחבה של טיפול עבור ילדים עם עיכובי התפתחויות שונים, החל מבעיות דיבור, דרך בעיות מוטוריקה עדינות ועד לקושי תפקודי תנועתי.
מקצועות כמו קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים לילדים, פסיכולוג ילדים ומטפלי ריפוי בעיסוק, הפכו למבוקשים עד כדי כך שישראל סובלת ממחסור גדול במקצועות אלה.
משבר מתגלגל אמרנו? ובכן שימו לב, אם לא יקרה משהו מיוחד, כלומר אם לא תגיעה בשורה, הראשון באוגוסט 2020 עלול להיות תאריך קריטי עד כדי סגירת יחידות ומרכזים רבים ברחבי הארץ.
מקצוע מבוקש אמרנו, ביקוש גדול וקהל לקוחות שלמרבה הצער רק הולך וגדל, גם יש. אז איך קרה שכל הבניין החשוב הזה, נמצא בסכנת התמוטטות?
איך קרה?
כאמור, העשור האחרון הביא עמו קצב התפתחות מהיר של תחום הטיפול בילדים עם בעיות התפתחות.
בשפה המקצועית אין מדובר על רפואה לשמה כי אם בשירותים פרא רפואיים. בתוך עשר שנים התפתח מעגל קסמים שלילי שהזין את עצמו בבעיות שהולידו בעיות ובהיעדר טיפול שורש מצד משרד הבריאות. זה הידרדר עד למה שאנחנו רואים היום.
תחום טיפולי זה, החל להתפתח ולהעניק תקווה של ממש לעוד ועוד ילדים.
אם לפני עשרים שנים, ילד שלא ידע לבטא את האות צ’, גדל להיות מבוגר שלא יודע להגות את האות, היום המצב שונה. באיתור מקצועי של הבעיה, ניתן להעניק טיפול שלמרבה הפלא, פשוט מעלים את הבעיה וה-צ’, הופכת לזכה וברורה במיוחד.
משכך קרה, החלו להיווצר תורים, תורים ארוכים.
משרד הבריאות ראה ועשה את הפעולה הבנאלית שמוכרת מעולם ההפרטה. ההחלטה שהתקבלה אז, הייתה כי ילד שממתין מעל לשלושה חודשים לאחד מהטפלים/ות בתחום זה, יופנה לטיפול פרטי וקופת החולים תשלם חלק ניכר מעלותו.
במילים אחרות, טיפול פרא רפואי פרטי בהשתתפות של המדינה. אלא, שהדבר לא פתר את הבעיה, ההיפך. התורים הלכו והתארכו וחמור מכך, מטפלים בשירות הציבורי, החלו לזלוג בהמוניהם למגזר הפרטי.
למה? כי ביחידות הציבוריות להתפתחות הילד, הם קיבלו X ₪ עבור טיפול והנה כאן, במגזר הפרטי הם מקבלים X כפול 2 ואפילו מנהלים לעצמם יומן ארוך ומלא.
המציאות במספרים
כשאנחנו אומרים תורים ארוכים, אנחנו מתכוונים לחודשים. שימו לב למספרים של היום: כשישים אלף ילדים מטופלים ביחידות הציבוריות, ארבעים אלף כבר נמצאים בהליך טיפולי ועשרים אלף נוספים, ברשימות המתנה.
רשימות ההמתנה מגיעות כאמור לחודשים רבים, אבל זה במרכז הארץ. בדרום, אנחנו מדברים על שלושה עשר חודשי המתנה! כן שמעתם נכון, יותר משנה של המתנה. שנה שבה בעיות הכתיבה של הילד יכולות להחמיר עד רמה שכבר לא יהיה כלל מה לעשות.
שנה שבה אותו ילד שמבטא את האות צ’ כ- ס’, יישאר תקוע עמוק עם הלקונה ללא יכולת טיפול. מעבר לרבבות שמטופלים במגזר הציבורי, יש עוד אלפים שמטופלים במגזר הפרטי.
אלא שאם במגזר הציבורי התשלום עבור טיפול הוא מזערי (כ-25 ₪ לטיפול) הרי שבמגזר הפרטי נעה עלות הטיפול בין 300-400 ₪.
נכון, יש החזר של הקופות להורים, אבל הוא עומד על כ-220 ₪ בלבד. תזכרו היטב את הנתון הזה, כי הוא ממש תיכף הולך להשתנות.
בגדול, אנחנו מדברים על שוק שמגלגל כחצי מילארד ₪ בשנה. 140 מיליון מהם, עוברים במגזר הפרטי.
ההורים משלמים 60 מיליון ₪ מידי שנה עבור טיפולים והקופות מוסיפות עוד 80 מיליון משלהם, עבור מימון, הכשרות ועוד מיני הוצאות. סה”כ, אנחנו מדברים על 1.4 מיליון טיפולים בשנה, המון!
אז מה היה לנו שם? תורים שהובילו להפרטה והפניה לטיפולים פרטיים שהובילה לזליגה של מטפלים מהיחידות הציבוריות למגזר הפרטי וכל אלה גם יחד, הובילו לתורים ארוכים עוד יותר שהביאו אותנו עד הלום – מצב בו היחידות נצבות בפני סכנת סגירה.
הנה באה הרפורמה
בנובמבר 2019, ממש לא מזמן, החליט משרד הבריאות להוביל בגאון רפורמה. כמובן שלהשקתה קדמו חודשים ארוכים של הכנה במשרד.
מה שזרז את ההחלטה על התערבות ברוח רפורמה היו אינספור דיונים בוועדת הבריאות של הכנסת, יחד עם סיפורים עיתונאים קורעי לב על ילדים שלולא התורים הארוכים, היו יכולים כבר לעשות צעדי הליכה בכוחות עצמם. להלן עיקרי הרפורמה.
ראשית, ביטול תהליך ההפרטה, כלומר ביטול נתיב ההפניה לקבלת טיפול אצל מטפל פרטי.
איך עושים זאת? קל, מבטלים את דמי ההשתתפות. נשמע נורא לא? אכן.
משרד הבריאות החליט שהוא מבצע פניית פרסה ושב לחזק בכל הכוח את הטיפול הציבורי במרכזים להתפתחות הילד באמצעות ביטול ההפרטה.
עוד החליטו במשרד הבריאות במסגרת הרפורמה, להעביר לקופות החולים באופן ישיר 80 מיליון ₪ לטובת העניין תוך שהם מייצרים מעין טבלת מדדים תקופתיים לבחינת עמידה של הקופות ביעדים שהציב להם המשרד.
למשל, הורדת התורים בשלבים ובפעימות ידועות מראש. בנוסף לאלה, יתקצב המשרד במסגרת הרפורמה הכשרות למטפלים ולצוותים הרפואיים.
אם אתם מבולבלים אז אתם בחברה טובה.
הרפורמה שיצאה לדרך וקיבלה ברקס בשל מגיפת הקורונה, לא לגמרי ברורה, אפילו לא לטובי אנשי המקצוע. שלא לדבר על הנהגת היחידות להתפתחות הילד שמתריעות על סגירת כל היחידות כבר באוגוסט הקרוב.
המון תהיות עולות מהרפורמה ונתחיל (ונסתפק) מהפשוטה והמתבקשת שבהן. אם מבטלים את הנתיב לטיפול חיצוני ופרטי, איך לא יגדל הפקק בנתיב הציבורי? איך לא יתארכו התורים?
שאלה זו היא בגדר תעלומה וכבר בראשון ביולי 2020 נוכל להתחיל לקבל תשובות.
בדיוק בתאריך זה, יבוטלו ההפניות לטיפול פרטי. כלומר, הורה יוכל לגשת לטיפול פרטי, אלא שאז הוא ישלם את מלוא הסכום (300-400 ₪) ללא שקל של החזר.
בגדול, זה שלושה עד ארבעה טיפולים בחודש, תעשו לבד את המכפלות. כך או כך, שר הבריאות הנכנס יולי אדלשטיין, ממשיך את מימוש הרפורמה שיזם קודמו בתפקיד.
הרשויות המקומיות
כבר לפני שנה, החל השיח בין היחידות להתפתחות הילד שכפי שאתם מנחשים סובלים מהיעדר ייצוג ממשי, לבין השלטון המקומי.
הלחץ של ההורים על ראשי רשויות, כנראה עשה את שלו, בעיקר בפריפריה שם זמני ההמתנה חוצים כאמור את רף השנה.
מרכז השלטון המקומי, החל בתהליך של שיח מול משרד הבריאות וקופות החולים שהוא למעשה מאגד את כלל היחידות הציבוריות להתפתחות הילד ומייצגן.
התקדמויות של ממש לא היו ובפברואר האחרון, הצטרפו למעלה מ-70 ראשי רשויות למשא ומתן זה. המטרה של הרשויות המקומיות היא בראש ובראשונה לקבל את התקציב לידיהן ולהזין ישירות את היחידות שממילא נמצאות תחת אחריותן.
יש בדרישה זו לא מעט היגיון שמושתת על לקיחת אחריות והפעלה קהילתית של היחידות תוך שיפורן. זה כמובן בהתבסס על קיומו וטיפוחו של קשר ישיר בין היחידות לרשויות ולמטופלים שהם למעשה תושבי המקום.
היכן זה עומד? ובכן, השלטון המקומי הודיע למשרד הבריאות כי במידה ולא תהיה התקדמות חיובית, הם יכריזו על עצירה מוחלטת של קליטת מטופלים חדשים כבר בתחילת אוגוסט 2020.
מה יהיה? כפי שלמדנו מניסיון העבר, משהו יקרה, אבל רק בסוף חודש יולי. נכון, בדיוק בדקה התשעים.
מה אנחנו מקווים? שמשרד הבריאות יחבק את השלטון המקומי ויילך למודל של העצמת הרשויות המקומיות כגורם המחובר ישירות להורים ולילדים המטופלים.
קראו עוד: רישיון לקאנביס – לא דיברו על רפורמה?
