האם אי פעם הרגשת בודד? האם היתה תקופה בחייך שבה הרגשת מנותק מהחברה בשל חוסר קשרים עם אחרים? בדידות היא משהו שרבים חווים בחייהם.
לצערנו, בדידות היא מאפיין נפוץ של אוטיזם ובתקופה שבה האוטיזם הופך לנפוץ יותר ויותר בכל שנה, הרגשנו שחשוב להאיר אורות אזהרה, בניסיון לגרום לעוד מישהו לעשות, ולו משהו, כנגד התחושה הנוראית של בדידות, שהנה מנת חלקם של אוטיסטים רבים, מגיל ינקות ועד זקנה.
אנשים אוטיסטים עשויים להתקשות לבנות את הקשרים החברתיים החיוניים, והמאבקים הללו יגבירו את תחושות הבדידות והבידוד החברתי שלהם.
עם זאת, יש דרכים לזהות בדידות בקהילת האוטיסטים ולעזור לאנשים אלו להתגבר עליה.
הבנת הבדידות באוטיזם
מחקרים מגדירים בדידות באוטיזם כחוויה שלילית כאשר לאדם האוטיסט חסרים קשרים עם אנשים אחרים. למרות שרבים מהאוטיסטים אוהבים להיות לבד, זה מאד שונה מלהרגיש בודד.
בעוד שחלק מהמבוגרים האוטיסטים מרגישים סיפוק כשהם לבד, אלה שחווים בדידות יכולים להרגיש לעיתים קרובות לא מובנים ולהתקשות עד מאד בסיטואציות חברתיות שגרתיות.
תוצאות המחקרים גם הוכיחו הבורות מוסיפה לבדידות והפתרון לכך הנו בהעלאת המודעות לקבלה חברתית, מה שיכול להפחית את הבדידות של האוטיסטים.
מה גורם לבדידות אצל אנשים אוטיסטים?
בעוד שישנם גורמים פוטנציאליים רבים לבדידות, ישנם טריגרים מסוימים שיכולים להגדיל את הסיכוי לבדידות אצל אנשים אוטיסטים.
גורמים אלו כוללים:
סביבות חושיות
אינטראקציות חברתיות רבות מתקיימות במקומות רועשים כמו ברים או מסעדות. אלו יכולים להוביל לעומס חושי, מה שמאלץ את האדם האוטיסטי להתרחק מהסביבה.
חרדה חברתית
רבים מהאוטיסטים חווים חרדה חברתית בעוצמה משתנה כבר מגיל ינקות, מה שתורם לתחושת הבדידות שלהם.
בריונות
מחקרים מצאו שיותר מ-60% מהאוטיסטים חווים בריונות בחייהם. החל מתופעות כמו חרם חברתי בילדות ועד להתעמרות ומעבר בבגרות. זה יכול להוביל להתבודדות חברתית כשהם נמנעים ממצבים שעלולים להוביל לבריונות.
חוסר תמיכה פורמלית
בעוד שהמודעות לאוטיזם הולכת וגוברת וכך גם התמיכה המוצעת לאוטיסטים, הרי שרבים מהמבוגרים האוטיסטים לא קיבלו תמיכה פורמלית בילדותם, שכן המודעות לנושא החלה לעלות רק לקראת שנות ה-2000.
חוסר ידיעה לגבי זכויות המגיעות לאוטיסטים בכלל ועל האפשרות לזכות לתמיכה מקצועית בפרט מובילה לכך שרבים מהמבוגרים המאובחנים עם ASD חשים בודדים ומבודדים לחלוטין.
השפעת הבידוד והבדידות
בדידות יכולה להוביל לבידוד חברתי עבור אנשים אוטיסטים ולמעשה עבור כולנו. זה יכול להשפיע לרעה על הבריאות הפיזית, הרגשית והנפשית של הילדים והמבוגרים שעל הספקטרום.
בריאות פיזית
לפי הרופאים, בדידות נקשרה לסיבוכים פיזיים כמו לחץ דם גבוה, סטרס, מחלות לב והשמנה. אלו יכולים לגרום לבעיות בריאות מורכבות יותר בהמשך החיים.
בריאות רגשית
בדידות נקשרה גם לחרדה, מתח, הערכה עצמית נמוכה, כעס, בלבול ועצב.
מחקרים מצאו שחלק מהאנשים האוטיסטים מרגישים מבודדים או בלתי נראים וסובלים מהתבודדות חברתית.
רבים מהאוטיסטים שהשתתפו במחקרים דיווחו כי הם מרגישים שהם צריכים להסתיר או לפחות לנסות ולהסתיר את הסימפטומים של האוטיזם כלפי חוץ, כדי להיראות נוירוטיפיקלים במאמץ להשתלב בחברה. החוקרים קבעו כי יש לעובדה זאת השפעה מרחיקת לכת לגבי בריאות הרגשית של רבים מהמשתתפים במחקר, במיוחד בקרב ילדים.
בריאות נפשית
ממש כמו אצל נוירוטיפיקלים, כך גם בקרב האוטיסטים – בדידות יכולה להוביל לקשיים נפשיים, כולל דיכאון ובמקרה הגרוע, מחשבות אובדניות.
לפי מחקר ממכון קנדי קריגר, 36% מהאוטיסטים חוו מחשבות אובדניות, בעוד 18 אחוזים תכננו תוכנית.
אם אתם מאמינים שאדם קרוב עשוי לחוות מחשבות אובדניות הקשורות לבדידות, פנו מיד למרכז חירום לקבלת עזרה ותמיכה נפשית.
התמודדות עם בדידות באוטיזם
אם אתם מכירים ילד או אדם בוגר עם אוטיזם, המרגיש בודד, דעו יש דרכים לנהל את התחושות האלה ולהימנע מבידוד פוטנציאלי בעתיד.
הישענות על בני המשפחה וחברים לתמיכה הנה חיונית כדי לעזור ולהילחם בבדידות. שיחות אישיות, זמן 1 על 1 עם האוטיסט, משחק בשניים ופעילות עם כמה חברים ובני משפחה, שימוש באפליקציה המיועדת לאוטיסטים או יציאה משותפת לטיול יכולים לעשות פלאים.
ניתן לעשות שימוש בתחומי עניין המוכרים של האוטיסט על מנת לבנות מערכת יחסים משמעותית שיכולה למנוע בדידות.
שימוש ברשת האינטרנט, מדיה חברתית, צ’אט GPT ולסוגיו ופורומים מקוונים יכולים לעזור לילדים ולאנשים מבוגרים על הרצף האוטיסטי למצוא עניין וקהילה שתעזור להם לבנות קשרים חברתיים.
בהתאם לרמת התפקוד ולגיל, יש להיות מודעים לסיכונים פוטנציאליים של בריונות רשת וסיכונים מקוונים אחרים אליהם כולנו חשופים וצריכים להישמר.
מציאת סביבה שעונה על הצרכים החושיים של הילד / הבגיר יכולה להקל ולעזור ביצירת קשרים חברתיים חדשים. במילים אחרות, לאוטיסטים קשה מאד להתמודד בסביבה רועשת, מוצפת ריחות ואורות חזקים.
בסביבה “מרעישה” שכזאת הבדידות מתגברת והם חשים מוצפים. מציאת הסביבה הנכונה יכולה להפוך אינטראקציות חברתיות לנעימות ומוצלחות הרבה יותר עבור האוטיסטים מגיל ינקות ולאורך השנים.
ממש כמו בקרב נוירוטיפיקלים גם ילדים ובגירים עם ASD יכולים וצריכים לפנות לקבלת עזרה מקצועית.
פסיכולוגים, פסיכיאטרים, יועצים ומטפלים המתמחים בעבודה עם אוטיסטים בכל הגילאים, יכולים לעזור להתמודד עם הבדידות בדרכים ובשיטות טיפול רבות ומגוונות, בהתאמה אישית למצב האישי של הילד או הבגיר המגיעים לטיפול, בהתאם לצרכים האישיים ורמת התפקוד.
מספר מחקרים שפורסמו בשנה האחרונה הוכיחו כי ילדים בגילאים 5-8 המקבלים טיפול מקצועי באמצעות פסיכולוג המתמחה בטיפול בילדים אוטיסטים חשים הרבה פחות מודרים חברתית ביחס לבני גילם שאינם מטופלים, ורמת הבדידות אותו הם חשים נמוכה משמעותית.
תמיכה והבנה
בדידות יכולה להיות הרסנית. בדידות עשויה לגרום להרעה במצב התפקודי אצל ילדים ואנשים על הרצף האוטיסטי, ממש כמו אצל נוירוטיפיקלים.
היא יכולה להוביל לבעיות גדולות בבריאות הפיזית והנפשית, כמו גם לבעיות חברתיות. אנחנו, בני המשפחה והחברים הראשונים שיכולים לעזור לילדים ולמבוגרים שעל הספקטרום להתגבר על רגעי ותקופות הבדידות.
האחריות הראשונה של כח אחת ואחד מאיתנו הנה לעשות מאמץ חשוב וליצור סביבה תומכת ומכילה, העונה על צרכיהם של הקרובים אלינו שעל הרצף.
אנחנו צריכים ויכולים לגרום לכך שהם לא ירגישו בודדים. אסור להתעלם מהבדידות בכלל ומזו שהקרובים אלינו סובלים ממנה בפרט.
השינוי מתחיל אצלך. אצלי. אצל כולנו. במאמץ קטן ומתוך חובה אנושית אוהבת ומחבקת, נוכל לשפר את חוויית החיים של האוטיסטים הרבים שחיים איתנו ולגרום להם להתחבר בדרכים שהם לא חוו בעבר.
קריאה נוספת: “אבל הוא לא נראה אוטיסט”
