חום גבוה, במיוחד כשהוא מופיע אצל ילדים, יכול להיות מאוד מלחיץ, אבל למעשה מדובר באמצעי ריפוי שמסייע להילחם במחלה ולחזק את מערכת החיסון. אם בכל זאת אתם רוצים להוריד אותו, אפשר לעשות זאת גם בדרכים טבעיות שלא פוגעות בגוף כמו השימוש הגובר שאנחנו עושים בתרופות לסוגיהן.
כל הורה מכיר את תחושת חוסר האונים מול תינוק לוהט מחום. באופן אינסטנקטיבי, היד נשלחת מיד לארון התרופות בחיפוש אחר תרופה שתוריד את החום ומהר, גם בשביל להקל על התינוק הסובל אבל לא פחות מכך, כדי להרגיע את ההורים החרדים.
וזה קורה לא רק עם ילדים. גם מבוגרים, לעתים קרובות, ממהרים לקחת תרופה להורדת חום ברגע שהחום מטפס, במטרה לחזור לתפקוד רגיל כמה שיותר מהר.
למעשה, לא תמיד כדאי למהר ולהוריד את החום ולפעמים הורדת החום עלולה לגרום יותר נזק מתועלת. החום הוא מעין תמרור אזהרה, שמעיד לרוב על איזשהו תהליך זיהומי (חיידקי או ויראלי) שמתרחש בגוף.
החום בפני עצמו אינו מחלה אלא דווקא התרופה. זהו הכלי של הגוף להתמודד עם פלישה של וירוסים וחיידקים.
כאשר הגוף מעלה חום, זה עוזר לו לנטרל את הפולשים, להגביר את יצור תאי הדם הלבנים שנלחמים בהם וגם ליצור הרגשה רעה בגוף, דבר שלמרות שאינו נעים, הוא חיוני משום שהוא מאלץ את הגוף לנוח ובכך עוזר לו להתרכז במלחמה בחיידקים ובווירוסים.
מה נחשב לחום?
חום גוף תקין נע בין 37.6-36.6 מעלות צלזיוס, כאשר טמפרטורת הגוף משתנה מאדם לאדם וגם בזמנים שונים ביום. בערב, למשל, החום עשוי להיות גבוה בכחצי מעלה יותר מאשר בבוקר.
הגדרת החום שונה אצל ילדים ומבוגרים. בעוד שאצל ילדים חום נחשב גבוה מעל 38.2 מעלות, אצל מבוגרים חום נחשב גבוה מעל 37.5 מעלות. חום גבוה לא הופך למסוכן מתחת ל-40 מעלות.
אם הילד חיוני, שותה, משחק ונראה פחות או יותר כרגיל (גם אם הוא בוכה או מתלונן), לא חייבים למהר להוריד את החום.
לעומת זאת, אם הוא נראה אפתי ולא מתפקד, יש להוריד את החום ולגשת לבדיקה רפואית, גם אם החום נמוך יותר.
מתי כדאי לגשת לבדיקה רפואית?
• במקרה של חום מעל 38 מעלות אצל תינוקות. עד גיל חודשיים יש להגיע למיון כאשר החום עולה מעל 38 מעלות.
• במקרה של ילדים עם חום של 38.5 מעלות או יותר שנמשך מעל יומיים.
• במקרה של חום של מעל 41 מעלות יש לפנות לחדר מיון.
• במקרה של ילד אשר ממעט לשתות, סובל מהקאות או שלשולים ונראה מיובש.
• במקרה של פרכוסי חום יש לפנות לחדר מיון.
• במקרה של חום המלווה בפריחה, כאבי ראש עזים, בחילות, הקאות, צוואר נוקשה ותפוס, קשיי נשימה או רגישות לאור.
קראו עוד: מתי חייבים לפנות לחדר המיון?
להוריד או לא להוריד? זאת השאלה
אצל אנשים, ילדים ומבוגרים, בריאים, החום כשלעצמו הוא תהליך נורמלי ואף חיוני של הגוף אשר למעט מקרים קיצוניים אין לו השפעה מזיקה על הגוף ולכן אין הכרח להורידו (למעט אצל ילדים החולים במחלות קשות ואצל ילדים הנוטים לסבול מפרכוסי חום).
יש מחקרים שמצאו שנטילת תרופות להורדת חום עשויה להאריך את משך המחלה ואף גורמת לחזרתה לעיתים תכופות, זאת משום שכאשר מורידים את החום, מערכת החיסון לא נלחמת והמחלה לא באמת נעלמת, מה שמאפשר לחיידקים או לנגיפים להמשיך להתרבות.
זאת ועוד, תרופות להורדת חום, על אף שהן נחשבות לבטוחות לילדים, עלולות לגרום בשימוש ממושך או במינון יתר לפגיעה בכבד.
יש לא מעט מחקרים שמצאו קשר בין שימוש תכוף או במינונים גבוהים בתרופות הנפוצות להורדת חום לבין אסטמה ובמקרים נדירים לכיבי קיבה ופגיעה בכליות.
ומה עושים אם הילד סובל? יש גישות ברפואה הטבעית לפיהן הימנעות ממתן תרופות להורדת חום תורמת לחוסן הנפשי שלו ולהבנה שהחיים צופנים בחובם גם קשיים ואי נעימויות אשר חשוב להתמודד עימם.
לפי גישות אלו, לא במקרה פעמים רבות אפשר לראות קפיצה התפתחותית אצל תינוקות וילדים אחרי מחלות חום.
למרות זאת, לא תמיד קל לעמוד מול ילד בוכה וסובל. כאמור, התרופות הנפוצות להורדת חום כמו פרצטמול ואיבופרופן נחשבות לבטוחות בקרב ילדים ואפשר לתת אותן, אך יש להקפיד על מינונים מדויקים ולא להשתמש בהן לעיתים תכופות.
אפשר גם לנסות להוריד את החום בדרכים טבעיות, אשר לא פוגעות במנגנונים הטבעיים של הגוף ואין להן תופעות לוואי. בדרך כלל, דרכים אלה מורידות מעט את חום הגוף, מה שעשוי להקל על ההרגשה, אך לא מדכאות אותו לחלוטין.
איך מורידים חום באופן טבעי?
אמבטיה פושרת או חמימה
טבילה של כעשרים דקות באמבט מלא במים פושרים היא תרופה טבעית מצוינת למצבי חום. חשוב שהאמבט יהיה נעים, אם המים מרגישים קרים מדי, הוסיפו מים חמימים. יש להקפיד על כך שהמים לא יהיו קרים ואם מתחילים לרעוד מקור, יש לצאת מהמים, משום שצמרמורת עלולה לגרום לעליית החום.
אפשרות נוספת היא לטבול מגבת במים קרירים (אך לא קרירים מדי), לסחוט ולהניח על המצח, על הזרועות ועל השוקיים.
גרביים עם חומץ
גרביים עם חומץ הם תרופת סבתא קלאסית ויעילה למצבי חום, הודות לאיכות המקררת של החומץ, אשר מכווץ את כלי הדם. יש למהול רבע כוס חומץ תפוחים עם שלושה רבעי כוס מים, ולהספיג גרביים בתערובת (רצוי גרבי צמר).
לאחר מכן יש לגרוב את הגרביים על הרגליים ולהשאיר במשך כ-30-15 דקות.
הפעולה הזה עוזרת לגוף להוציא את החום דרך כפות הרגליים ועשויה להוריד את החום בכחצי מעלה.
שמנים ארומטיים
שימוש בשמנים ארומטיים מחממים כמו שמן פלפל שחור עשוי לעודד הזעה ובכך לעזור לגוף לקרר את עצמו ולהוריד חום.
יש לדלל את השמן בשמן נשא כמו שמן שקדים או שמן שומשום, ביחס של שלוש טיפות שמן אתרי בכף שמן נשא לתינוקות וילדים, וביחס של 15 טיפות שמן אתרי בכף שמן נשא למבוגרים.
אפשר לשפשף עם התערובת את כפות הרגלים או העורף, או לעסות בעדינות בעזרת האגודלים משני צדי עמוד השדרה, בתנועה שנעשית מלמטה למעלה.
אפשרות נוספת היא לטפטף כמה טיפות שמן (2 לתינוקות, 6 למבוגרים) לתוך אמבט מים פושרים. לפני שימוש בשמנים ארומטיים, במיוחד בילדים, מומלץ להתייעץ עם ארומתרפיסט מוסמך.
שתיית חליטות מקררות
ישנם צמחים אשר להם איכות מקררת, כמו נענע, זוטא לבנה, קמומיל ולימונית. חליטה של הצמחים הללו במים ושתייתם עשויה להוריד את חום הגוף ולהרגיע.
שימו לב כי דווקא מרווה שנחשבת לצמח בריא המסייע לצינון, אינה תורמת להורדת חום ויכול שההפך הוא הנכון.
מה עוד לעשות כשיש חום?
לשתות הרבה
כאשר יש חום, הגוף מזיע במטרה להתקרר. זה מביא לאבדן נוזלים שעלול לגרום להתייבשות.
לכן, במצב של חום חשוב לשתות כמה שיותר כדי להחזיר לגוף לנוזלים. תמיד עדיף לשתות מים, אבל כאשר יש חשש להתייבשות אפשר לספק לגוף גם נוזלים אחרים כמו מיצים, מרקים ותה נטול קפאין. העיקר לשתות והרבה.
לא להתעקש על אוכל
בעוד ששתייה היא חיונית מאוד לגוף במצבי חום ובכלל, כאשר יש חום אין צורך להתעקש על אוכל אם לא מרגישים רעב.
בזמן חום הגוף עובד קשה כדי להילחם בנגיף ולא רוצה להשקיע אנרגיה נוספת בעיכול. לכן יש להקשיב לגוף, אם לא חשים רעב, לא חייבים לאכול. אם אוכלים, כדאי לבחור במזונות שלא מכבידים על מערכת העיכול, כמו מרק עוף של סבתא, ירקות מאודים וכדומה.
מנוחה
בזמן חום יש לנוח הרבה ככל האפשר, כדי לתת לגוף את האנרגיה שהוא זקוק לה כדי להילחם במחלה. לא חייבים להישאר כל היום במיטה אבל חשוב לתת לגוף מספיק שעות שינה, להימנע מפעילות מאומצת ולישון כשהגוף דורש זאת.
ביגוד קל
למרות הנטייה לעטוף את הילדים בהרבה שכבות כשהם חולים, בזמן חום עדיף ללבוש לבוש קל יותר ולא להעמיס שמיכות על הילדים.
אהבה
כשילד חולה ובעצם, גם כשאדם מבוגר חולה, מה שהוא הכי צריך זה הרבה אהבה.
כדאי לספק לו הרבה מגע, ליטופים וחיבוקים, להכיל, להקשיב ולקבל בהבנה את הבכי והרטינות שעשויים להיות תכופים מהרגיל.
עוד בנושא: 5 צעדים לחיזוק מערכת החיסון שלנו
מסכימה עם הרעיון הכללי, חולקת על הרבה מהפרטים.
נכון, להנקה יש חסרונות ובראשן הלחץ וההתערבות של זרים בהורות שאת בוחרת.
אבל תתפלאי – זה קורה בכל תחום שנוגע לתינוקות, לא רק בהנקה/האכלה. “למה הלבשת שתי שכבות, הילד מתבשל”, “למה היא בלי גרביים, קר פה”, “מה, הם עוד לא מתהפכים/מרימים ראש/זוחלים/מתיישבים/הולכים/מדברים/מוחאים כף” ועוד ועוד בלי סוף.
בילד ראשון הלחץ מורגש יותר, את חדשה בתחום ויש כל כך הרבה עצות וטיפים – בקבוצות בפייסבוק, באתרים כמו כאן, מהסבתות, החברות. זה ממש מסחרר.
לכן חשוב לי לכתוב תגובה מפורטת, דווקא בגלל שזה שהוצג כאן הוא עוד מאותו סוג – עצה. דעה.
אין כאן הרבה עובדות מוצקות, אלא מן משהו כללי שמישהי כתבה מדם ליבה (אני בטוחה) ומניסיונה האישי.
אעבור על כל סעיף:
1. היעדר בקרה על כמות החלב – נכון חלקית. כן, אי אפשר למדוד במ”ל כמה התינוק ינק והרבה פעמים כל בכי לא מוסבר ישתתק באמצעות ציצי לפה. אבל כן יש אמצעי בקרה – הראשונים הם פיפי וקקי, אם תינוק ממלא חיתולים סימן שהוא אוכל מספיק בשביל שהגוף יוציא פסולת. האמצעי השני הוא עלייה במשקל, כמה פשוט.
2. שינה לא סדירה – נכון, אבל יש גם סייגים. הנקתי שלושה תינוקות, עם כולם שילבתי גם תמ”ל, בעיקר בשעות הערב כי אמרו לי שככה הם ישנו יותר שעות. מעולם זה לא עבד. זהו ניסיוני האישי. חשוב מאוד לזכור שכל תינוק גדל אחרת. שינה רציפה בלילה לא קשורה רק לשובע או רעב. היא קשורה גם באופי התינוק ובטמפרמנט שלו, בסביבת השינה ובהרגלים. לא נכון לצפות שתינוק ישן לילות רציפים (חמש שעות ומעלה) מהרגע שהוא נולד ולומר לאמהות שאם הן יתנו בקבוק הן יקבלו בחזרה את הלילות – זה פשוט לא נכון.
3. שאיבת החלב – מסכימה. זאת מטלה מעיקה בעיני, עם זאת יש כאלה שמצליחות לשאוב ומרגישות עם זה בנוח.
4. גודש ודליפות – ליווי צמוד של יועצת הנקה טובה ומיומנת יכול להקל מאוד על ענייני הכאב, הפטמות הסדוקות, הגודש והדליפות. ישנן חזיות הנקה מעולות היום, כאלה שאפשר לישון איתן בנוחות וכאלה שאפשר ללכת איתן לעבודה בלי להרגיש כמו פרה חולבת.
5. חיבור וקרבה – כל יולדת מכירה את ה”בייבי בלוז”. אצל חלק זה קורה בימים שממש אחרי הלידה, אצלי זה קורה כחודש אחרי. בכי, עצבות, כעס, תחושה שאת לא אדם אלא כלי שמטפל, מחזיק ומאכיל תינוק. אין ספק שקושי בהנקה מעצים את התחושות הקשות. חשוב למצוא מקום לדבר על זה, הרבה פעמים נגלה שאנחנו לא לבד עם התחושות ושרוב החברות/אימהות שאנחנו מכירות עברו בדיוק אותו דבר. לרוב התחושות האלה חולפות או נחלשות וכך יש אפשרות לחיבור טוב יותר עם התינוק הזה שגזל לך את הלו”ז והעצמאות. הם האכלה בבקבוק מאפשרת יצירת חיבור וקרבה? לא בטוח. מעניין לראות מחקרים על זה.
6. עוד ילדים בבית – ממש ממש ממש לא מסכימה. כנראה נכתב מתוך חוויה אישית. הכל תלוי בהכנה שעושים לילדים בבית לפני הלידה, אחריה ותוך כדי ההנקה. לא ראיתי ילדים שמציקים עד כדי כך לאמא ולתינוק תוך כדי הנקה. כמובן שקורה ויש אפיזודות של קנאה, אבל זה לא קשור ספציפית להנקה אלא לקבלה של אח/ות חדש/ה הביתה. באופן אישי, אצלי הם עדיין מתלהבים מהתינוק, גם שנה אחרי, ומעולם לא חיבלו בהנקה מתוך קנאה.
7. אבא מחוץ לתמונה – מסכימה חלקית. נכון שאת אחראית בלעדית על התזונה בחודשים הראשונים, אבל לאבא יש כל כך הרבה דרכים לעזור ולסייע – לקום בלילה ולהביא את התינוק אליך (במיוחד בימים הראשונים כשהגוף עוד כואב מכל תזוזה), להחזיק אחרי ההנקה בשביל גרעפס, לעזור עם כל הציוד והנקיונות של משאבת החלב, בקבוקים אם יש, להביא כרית הנקה, בקבוק מים בשבילך ועוד ועוד. חיבור של אבא לתינוק יכול לקרות גם בזמן אמבטיה משותף, הלבשה, החתלה, הרדמה. יש הרבה הזדמנויות לחיבור אבא-תינוק כל עוד האמא מאפשרת, ויש הרבה אמהות שקשה להן לשחרר את התינוק לאדם אחר, גם לאבא, בלי קשר להנקה.
8. פגיעה ברומנטיקה – מסכימה. באופן אישי עוד לא מצאתי את האיזון בין מתי השדיים הם של התינוק ומתי אני מסכימה גם לבן הזוג ליהנות מהם. מבלבל בהחלט.
9. דיכאון אחרי לידה – ראו מה שנכתב בתשובה לסעיף 5. דיכאון שאחרי לידה קשור גם לרמת הורמונים וגם לתמיכה שיולדת מקבלת מהסביבה שלה. אני מאחלת לכל אמא טרייה ליווי טוב של אמא/חברה/בן זוג שידעו להקשיב, לתמוך, לסנן “עצות”, לתת לה את הזמן להתרגל לחיים החדשים ולגיטימיות להרגיש את כל הרגשות בלי שיפוטיות. גם לומר למישהי שמאוד רוצה להניק ומתקשה “אולי תוותרי” יכול להוביל לתחושות קשות. התגובה צריכה להיות “איך אני יכול/ה לעזור ולהקל עליך”.
10. לא בכל מחיר – מסכימה בהחלט. מכירים אמא טרייה? שימו את השיפוטיות שלכם בצד! הקשיבו לה בלי לדחוף עצות כל הזמן. תנו לה להחליט איזו אמא היא רוצה להיות, בלי להעמיס עליה הר של ציפיות. תאמינו לנו – היא מעמיסה על עצמה מספיק.
לבסוף – אוסיף עוד שני חסרונות:
המחיר הכלכלי. אין ספק שאם היה מדובר רק בשליפת שד הכל היה הרבה יותר זול. אבל היום מדובר בציוד ותמיכה שעולים לא מעט כסף – כרית הנקה, כורסת הנקה, משחה לפטמות, קונכיות ומגנים, משאבה, שקיות לאחסון, בקבוקים, פגישות עם יועצת הנקה, ביגוד מותאם וכו’. כל זה עולה לא מעט.
עוד חיסרון הוא שלא כל מי שמניקה מרגישה בנוח לעשות את זה בפומבי, ואז קשה מאוד לצאת אפילו לסידורים במקומות שאין בהם חדרי הנקה (אם כי יש שיפור ניכר בשנים האחרונות).