לפחות פעם בשבוע אנחנו שומעים על רופאים שעשו טעויות, על נזקים ורשלנות בלידה, על טעויות באבחון של מחלות קשות ועל מקרי רשלנות רפואית ותביעות של מיליונים.
לנושא האמור יש יחסי ציבור טובים בגלל כוחות השוק. מדובר בעיקר על עיתונים ואתרי אינטרנט שאוהבים כותרות “מזעזעות” שמושכות את העין ועורכי דין שמתפרנסים מתביעות רשלנות רפואית ודואגים להשקיע הון עתק בפרסום, במטרה להגיע אל הלקוח הבא שלהם.
למרות שזה הרבה פחות מקובל ולא שכיח, הפעם ננסה לשפוך אור ולתת לכם זווית ראיה קצת אחרת, בעיקר בשביל לשמור על פרופורציות ולהעמיד דברים על דיוקם.
בלי תיאורים מפוצצים ובלי לשפוט את אנשי הרפואה בדרך שאנחנו כל כך רגילים וממהרים לעשות, בכל פעם שמתפרסמת עוד כתבה בטלוויזיה או בעיתון על מקרה קשה של רשלנות רפואית ותביעת מיליונים נגד רופא רשלן.
אל תשכחו: הרופאים שלכם הם קודם כל בני אדם
אי אפשר למנוע את זה לגמרי – רופאים יעשו טעויות, רופאים יטעו בהכוונה, רופאים יטעו בעצה. הם יטעו. הם יפספסו דברים, הם לא ישימו לב. הם למדו במשך המון שנים וממשיכים ללמוד בכל יום שעובר. יש להם ידע אדיר ורחב וחשוב מאוד לזכור את זה ולא לזלזל בהם, גם במקרים של טעויות חמורות.
ברור שזה קשה שלא, שהרי יש מקרי רשלנות רפואית שבא לנו להגיד “הוא פשוט חסר אחריות ודפוק לחלוטין” אבל לא, הוא בסך הכל בן אדם כמוני וכמוך.
אין לנו מה לעשות עם העובדה שלפעמים חיינו מופקדים בידי בני אדם שהם סך הכל כמונו, לא משנה כמה נלחם בזה. כל אדם שהוא חלק מצוות רפואי הוא גם מטופל של מישהו בעצמו וחשוב לזכור את זה.
אז נכון שחייבים לבחון כל מקרה לגופו ולעיתים רחוקות אנחנו נחשפים למקרים קיצוניים, של טעויות והתרשלות חמורה, אבל אלו נדירים ואינם מהווים את עיקר תביעות הרשלנות הרפואית. ברוב המקרים שמגיעים לבית המשפט, הרופא אולי טעה, אבל זה לא הופך אותו למפלצת מטומטמת וחסרת היגיון.
כשאתם פונים אל הרופא בקופת החולים או בבית החולים, אתם לוקחים אתכם את הגוף ואת הראש ולא נוטשים אותם בבית.
הכוונה היא לקו המחשבה הבא: “אני אפנה לרופא, הוא בטח מבין ויודע יותר ממני. אני אתן לו לבדוק אותי. אני אקשיב לעצות של הרופא אבל אקשיב גם לעצמי, להיגיון ולגוף שלי. אם מה שהרופא אמר לא מתאים למה שאני מרגיש, אפנה לרופא נוסף ואבקש לקבל חוות דעת שנייה“.
אין שום סיבה להשתולל, ללכלך על הרופא מעל גבי כל פורום וקבוצת פייסבוק אפשרית. אין סיבה לזלזל באינטליגנציה של הרופא שבדק אתכם. צריך להתייחס אליו בכבוד הראוי ולזכור שהוא רק בנאדם.
אסור ומאוד לא חכם לצאת מנקודת הנחה שהרופא רוצה להזיק לכם, כי זה פשוט אף פעם לא נכון.
רופא, כמו כל אדם, יכול לעשות טעויות ולמעשה, לא נראה מופרך להניח שכל רופא עשה לפחות טעות אחת לאורך ההיסטוריה המקצועית שלו ומי שעדיין לא הספיק לעשות טעות, יעשה אותה בעתיד וזה לא סוף העולם.
גם אנחנו, בחיים האישיים ובחיים המקצועיים שלנו עושים ועוד נעשה טעויות. צריך לקבל דברים בפרופורציה.
אתם יכולים לבחור מי הרופא שיטפל בכם!
החוק בישראל מאפשר לכל מטופל לבחור את הרופא שיטפל בו ולהתנגד לטיפול מידיו של רופא שאנחנו לא מתחברים אליו. זאת הזכות של כל אחד ואחת מאיתנו. למעשה, זה אומר שאתם יכולים לבחור את אנשי הצוות הרפואי שיטפלו בכם כמעט כמו שאתם בוחרים חברים.
לכן, אם אתם מרגישים בלא בנוח עם רופא מסוים, תבקשו להפסיק את הטיפול ותפנו לרופא אחר.
כל אחת מקופות החולים מאפשרת למבוטחיה להחליף רופא במידת צורך. גם בבית החולים, אפשר לבקש לקבל טיפול מרופא אחר. זאת זכות בסיסית של כל מטופל וחשוב לממש אותה, בכל מקרה של חוסר נוחות או במקרים שבהם אין חיבור לרופא.
אם נתקלתם במקרה של חוסר נוחות, חוסר רגישות למצב שלכם או חוסר נימוס ואדיבות, אין סיבה להמשיך עם אותו רופא או איש צוות רפואי. אפשר לבקש להפסיק ולהתקדם למציאת חלופה ראויה.
סביר מאוד שבמקרים רבים ניתן היה למנוע תביעות רשלנות רפואית או פוסטים ויראליים בגנותו של רופא, אם המטופל היה עוצר כבר ברגע הראשון שבו הרגיש לא בנוח עם הרופא והיה מבקש להחליפו.
לא נוח לכם? נתקלתם ביחס לא נעים או מזלזל? אינכם מרגישים שהרופא שטיפל בכם מתאים מכל סיבה אחרת? זה בדיוק המקום לפנות לרופא אחר, בלי להתבייש ובלי להסס.
זאת הזכות שלכם וזה ימנע בוודאות הרבה מקרים מצערים שאנחנו קוראים עליהם בפייסבוק, בעיתון או שומעים עליהם בטלוויזיה.
זה אולי נשמע פשוט מדי, אבל אין בכלל ספק שזה יכול לעבוד.
המשמעות של חוק זכויות החולה
הרופאים אמנם חייבים להכיר את החוק וחייבים לכבד את הוראותיו. מה שעוד נכון הוא שבימים אלו, כל רופא צריך להיות “כמעט עורך דין” במגע ובהתנהלות היומיומית מול מטופלים. זה כורח הנסיבות וזאת המציאות שאנחנו חיים בה.
אבל ויש פה אבל גדול – גם לנו כמטופלים יש חובות ולפני שאנחנו באים בטענות, חשוב שנכיר את החוקים. כשהדברים נוגעים לנושאי רפואה ומשפט, עלינו להכיר את הוראותיו של חוק זכויות החולה.
כל אחד מאיתנו זכאי לליווי של אדם קרוב, בכל טיפול רפואי ובכל פגישה עם הרופא. ממשו את הזכות הזאת ובקשו מהמלווה להרגיש חופשי לשאול את הרופא או איש הצוות הרפואי שאלות בנוגע לטיפול שאתם מקבלים.
להזיק זה לא יזיק ובמקרים רבים, זה עשוי לעזור לכם ואפילו לרופא המטפל, לעזור ולמנוע טעויות.
כל טיפול רפואי מחייב הסכמה מדעת של המטופל. הסכמה מדעת היא מונח משפטי, שקיבל פרשנות נרחבת באין ספור פסקי דין של בתי המשפט בישראל ובמסגרתן של תביעות רשלנות רפואית.
הסכמה מדעת אומרת שהרופא חייב להסביר לכם הכל לגבי הטיפול הצפוי.
אם אתם חשים שלא קיבלת את ההסבר המלא, אל תישארו אדישים ותשאלו עוד שאלות. על הטיפול הצפוי, על אלטרנטיבות אפשריות, על סיכונים אפשריים, על סיבוכים נפוצים ועוד. לפני שתיתנו הסכמה לטיפול, חשוב שתדעו הכל והרופא יענה לכל שאלה שלכם.
מעבר לכך שלקבל תשובות והסברים זאת הזכות שלכם, חשוב להתייחס לכך כחובה, במיוחד לפני טיפול רפואי מורכב ולא שגרתי.
כפי שציינו קודם, אנחנו מגיעים לרופא עם השכל וההיגיון שלנו וזה בדיוק המקום להשתמש בשניהם. לא להיות פאסיביים ולסמוך בעיניים עצומות, לשאול, לחקור, להתעניין ולא לשתוק ולקבל את דבריו של הרופא כגזרה משמיים.
חוק זכויות החולה מחייב את הרופא, אבל זה לא אומר שאנחנו כמטופלים צריכים להיות פאסיביים. אם כל אחד מאיתנו יקפיד לשאול, להתעניין, להפגין מעורבות, להתייעץ עם רופא נוסף ולא להתקדם לפי ההנחיות של הרופא מבלי להשמיע קול, יהיו הרבה פחות מקרים של פגיעות במטופלים ועוד הרבה פחות מקרים שבהם נמצא את עצמנו מקללים את הרופא הרשלן.
תחשבו על זה. יש בדברים הרבה היגיון.
